
הגרסא הרצינית של @co_yaron. אשתף פה רשמים, מחקרים ומחשבות.
Joined June 2022
- Tweets9
- Following47
- Followers228
- Likes0
עוד בגזרת חומצה-בסיס:
אחת הדרכים האפשריות (=הנבחנות) להערכת הרעלה היא חישוב ה-Osmolal gap. עושים זאת על ידי הנוסחא המתוארת בשקופית.
נקודה שיכולה להיות שימושית - בהנחה שלמטופל נמדדות רמות אתנול בדם, ניתן לבחון כמה מהאוסמולליות נתרמת על ידי אתנול באמצעות המשקל המולקולרי שלו>>
הקונספט מאחורי ניתוח הפרעות חמצת מטבולית כולל את הערכת הפיצוי (לפי נוסחאות שונות, דוגמת Winter's formula), חישוב ה-Anion gap ובמידה וזה מוגבר - חישוב הדלטא דלטא - היחס בין הפרש ה-Anion gap הקיים לצפוי, לבין הפרש הביקרבונט הצפוי לקיים.
ההגיון מנחה ->>
1
2
ואם היחס גבוה מ-1 - הפוך.
אבל זה לא מדויק.
בחמצת לקטית, לדוגמא, חלק נכבד מהבופריזציה של החומצה מתרחשת תוך-תאית, ועל כן הדלטא-דלטא הממוצע יהיה דווקא 1.6.
ב-DKA, החומצות האניוניות (Beta-hydroxybutyrate ו-Acetoacetate) מופרשות בשתן, ולכן עם הזמן הדלטא דלטא יורד גם בהיעדר טיפול.
1
I Was lucky enough and am truly thankful to take a (small) part of this large population-based retrospective cohort study.
בסקירה השיטתית הזו של 6 מחקרים תצפיתיים (~800 מטופלים) נמצא כי להערכה סונוגרפית על יד מיטת החולה (POCUS) הייתה רגישות של 97%, סגוליות של 83%, LR+ של 5.5 ו-(LR-) של 0.04 בזיהוי אבצסים עם מוגלה לניקוז.
pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2777…
ב-Point-of-care Ultrasound, הדרך לזיהוי מורסה היא הנחת המתמר וזיהוי כיס עם קצוות הטרוגניים ונוזל שהוא ברובו היפואקואי. כאשר לוחצים עם המתמר לחיצה קלה, ניתן לזהות זרימה של הנוזל.
מקור הגיף: coreultrasound.com/uotw-66-a…
7







