Moshe Berent (@BerentMoshe) profile picture
Joined July 2020
Photo by Moshe Berent (@BerentMoshe)Photo by Moshe Berent (@BerentMoshe)Photo by Moshe Berent (@BerentMoshe)Photo by Moshe Berent (@BerentMoshe)Photo by Moshe Berent (@BerentMoshe)Photo by Moshe Berent (@BerentMoshe)Photo by Moshe Berent (@BerentMoshe)Photo by Moshe Berent (@BerentMoshe)Photo by Moshe Berent (@BerentMoshe)Photo by Moshe Berent (@BerentMoshe)
אייזנקוט, בן גוריון ו"חברת המופת" "שבן גוריון דיבר על חברת המופת – הוא לא נתקל באלמוג כהן – בן גוריון הכיר במצוינות, חינוך ומדע ודרך התנהגות בין אדם וחברו" גדי אייזנקוט התכוון להעליב את אלמוג כהן ולשבח את בן גוריון אבל דבריו הם גם כתב האשמה חמור כנגד בן גוריון. רעיון "חברת המופת" הוא אחד מההרסניים בתולדות התנועה הציונית והוא בא להחליף בסופו של דבר את זה של ה"עם". הרעיון אומץ אחרי מותו של הרצל על ידי הציונות המעשית ועיקרו היה שהתנועה הציונית היא בראש ובראשונה תנועה ליסודה של חברת מופת "יהודית" בארץ ישראל עבור אליטה מצומצמת ולא עוד תנועה להצלת היהודים. רעיון ההצלה נדחה לאחרית הימים לאחר שיוגשמו ערכיה של חברת המופת. ובכן, בן גוריון לא נתקל באלמוג כהן שכן "הכיר במצוינות, חינך ומדע ודרך התנהגות בין אדם וחברו" . אבל לא רק באלמוג כהן בן גוריון לא נתקל, אלא גם במיליוני יהודי מזרח אירופה (שלא לדבר על המזרח התיכון), אותם מיליוני בעלי עגלות, חייטים זעירים, אנשים קשי יום שחיו תחת עולה המנוון של הגלות והיו רחוקים מאוד מ"מצויינות, חינוך ומדע": הם לא עלו בקנה אחד עם רעיון "חברת המופת" שהוא היה "עסוק" ביצירתה. אלא שבן גוריון לא שכח לשלוח אליהם את קופת הקרן הקיימת המפורסמת בכדי שיתרמו את פרוטותיהם האחרונות למען אותה חברת מופת שלא נכללו בתוכה ולא נועדה לשרת אותם, לפחות לא בטווח הנראה לעין. החשש שמא המוני היהודים הנרדפים ישחיתו את "חברת המופת" ליווה את התנועה הציונית הפוסט הרצליאנית עד לייסודה של המדינה והנחה את התנגדותה להגירה המונית ותמיכתה במדיניות הגירה סלקטיבית בין שתי מלחמות העולם, וכן, למרבית הצער, הוא גם היה גורם לא מבוטל בדלותם של מאמצי ההצלה של היישוב בכל הנוגע ליהדות אירופה בזמן השואה. כאמור רעיון "חברת המופת" בא להחליף את של "העם". וכך לא טובת העם הממשי הדריכה את הנהגת היישוב אלא עמידה בעקרונותיה של חברת המופת. גם אז לא תמיד היו ברורים עקרונותיה של חברת המופת, והיום היא מופיעה כחסרת עקרונות לחלוטין. אלא שעל מאפיין אחד עיקרי שמרה במשך כל הזמן: הבוז לעם והטענה שהוא אינו ראוי לה.
7
22
3
173
3,810
אבישי בן חיים ותוכנית אוגנדה אבישי בן חיים ותכנית אוגנדה @AvishayBenHaim אתמול בתוכנית הפטריוטים הציג אחד הדוברים, אבישי בן חיים, את תוכנית אוגנדה כשפל מוסרי ומדיני בתנועה הציונית. אני גם מופתע שבן חיים שעד כה נראה לי כמעריצו של הרצל יכול ליחס למושא הערצתו מה שהוא רואה כשפלות מוסרית ומדינית.אני כמובן חושב אחרת וחושב שאי אפשר לעבור לסדר היום על הדברים החמורים שאמר. קודם כל יש לומר שאם בתקופת השואה הייתה מדינה יהודית באוגנדה היו ניצלים מיליונים. הבעיה העיקרית עם יהודי אירופה בזמן השואה שאי אפשר היה להוציא אותם מאירופה שכן לא היה לאן לפנות אותם. כאן חסימת שערי ארץ ישראל בידי הבריטים היותה מחסום מרכזי בפני היכולת להציל יהודים. קיומה של מדינה יהודית באוגנדה שפותחת שעריה ליהודים נמלטים ואף יש לה צבא וספינות שבהן ניתן להוביל אותם הייתה משנה את התמונה לחלוטין. אינני מבין כיצד תוכנית שעשויה הייתה להציל מיליוני יהודים יכולה להיחשב לשפל מוסרי. וכך לגבי ז'בוטינסקי, שבן חיים הביא את תגובתו לתוכנית, שהיה בוודאי אדם גדול, אך הוא פישל קשות בהתנגדותו לתוכנית, והנימוק שלו , "ככה", שזכה להערצתו של בן חיים, אינו יכול להיחשב לרציני כאשר חייהם של מיליונים תלויים בחוט השערה. כל זה איננו רק חוכמה בדיעבד, אלא חוסר הבנה של עמדתו של הרצל, שכאשר הוא הציע את התוכנית הוא סבר באמת שגורלם של היהודים בטווח המיידי בסכנה. ז'בוטינסקי ראה את עצמו כיורשו של הרצל, והוא אכן היה כזה בכל הנוגע ל"ציונות המדיניות", אבל אז, בתחילת המאה הקודמת, ובעצם עד לביקורו בפולין בסוף שנות העשרים , לא היה שותף לתפיסתו הקטסטרופלית של הרצל. הוא אימץ אותה בשנות השלושים לאחר ביקורו בפולין ושהתחיל לעסוק בתוכנית האבקואציה. וכך גם ברור שאילו הייתה תוכנית אוגנדה עולה בשנות השלושים גם אם היה דוחה אותה, לא היה אומר "ככה". וכך בשיחה עם הביוגרף שלו וידידו יוסף שכטמן ב 1938 לאחר ושחזר מדרום אפריקה אמר שכאשר מטוסו טס מעל אדמותיה העשירות והמעובדות של "אוגנדה" (למעשה קניה), הוא חשב על גורלם הטרגי של יהודי מזרח אירופה אשר היו זקוקים לפינוי מידי ולא היה להם לאן ללכת, כאשר שעריה של פלשתינה נסגרו כמעט הרמטית על ידי ממשלה בריטית קצרת ראייה וקשוחה, והוא מצא עצמו מטיל ספק האם היה זה צודק ונבון לדחות, שלושים וחמש שנה לפני כן, את הסיכוי לישועה שהוצע על ידי ממשלה בריטית נדיבה. "אני יודע" הוסיף ז'בוטינסקי, "שזוהי כפירה בלתי נסלחת לאפשר אפילו לצל של ספק לחלחל למוחי כאשר כל מאמצנו מרוכזים במאבק למען פלשתינה; אבל לא יכולתי שלא לתהות על כך" (עמ' 89). הספקות שהעלה ז'בוטינסקי ערב מלחמת העולם השנייה הפכו אולי לסימני קריאה רועמים לאחר השואה. אפשר לכתוב הרבה על הפרשה ועל כך שהתמיכה בה באה ממקומות בלתי צפויים מנקודת מבט של היום, למשל תמיכתה של "המזרחי" הורתה של הציונות הדתית בתוכנית . התמיכה ברחוב היהודי, במיוחד במעמדות הנמוכים שסבלו במיוחד מהגלות. גם בתוך היישוב בארץ ישראל היה גרעין חשוב של אוגנדיזם שבראשו עמד אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית, שחי אז בארץ. כאשר מותקף בן-יהודה שאינו ארצישראלי דיו, הוא משיב: "ארצישראליות שלי אינה ארצישראליות לשמה, לשם הארץ, כי אם לשמו, לשם העם. כן אדוני, העם הוא העיקר ולא הארץ. לו היה אפשר העם והארץ! אך כל זמן שזה אי-אפשר - וזה לפחות לעת-עתה אי-אפשר - אני בוחר לעת הזאת בעם בלי הארץ.". וכך כותבת חמדה בן יהודה על תגובתו של בן יהודה לדחיית הצעת אוגנדה על ידי הקונגרס הציוני השביעי "גם ליבו של בן יהודה נשבר, הוא מסרב לקחת אוכל לפיו, הולך קודר, עטו לא נשמע לו עוד. ... והוא טוען: למה לו החיים, אם לא יועילו לעמו? לשם מה לשון, אם גורלה למות טרם תראה שוב חיים מלאים? למה מילון ולמי יהיה צורך בו? להמדע בלבד אין בכוחו לעבוד, עמו ראשית הכל ותכלית הכל בשבילו, ואם לעמו אין הצלה, אחת היא לו אם אש זרה בוערת ומחריבה הכל מסביב, וכמטורף הוא שואף לדבר אחד: לצקת שמן על המדורה; הוא נכון לשרוף את הכתב-יד." חשיבותו של הדיון סביב ההצעה המזרח אפריקנית לא הייתה רק בעצם דחייתה, אלא בעיקר בנימוקים ובהשקפת העולם שעמדו מאחורי הדחייה הזו, ששינו את התנועה הציונית ללא הכר. בסופו של דבר ההצעה הבריטית נדחתה לא משום שסברו שהיא אינה ניתנת ליישום , כלומר שלא תסייע בפתרון הבעיה היהודית, אלא בטיעון העקרוני שהציונות מעצם מהותה אינה יכולה לוותר על ארץ ישראל כמקום מושבו של הבית הלאומי. תוצאות הדיון סביב אוגנדה לא רק קבעו שארץ ישראל היא תנאי הכרחי ל"עניינם של היהודים", אלא גם שעניינה של ארץ-ישראל יהיה קודם לעניינם של היהודים ומעל הכול הם גם שינו את אופייה ומטרותיה של התנועה הציונית ללא הכר: זו חדלה לראות את פתרון הבעיה היהודית באירופה כמטרתה של הציונות, לפחות לא בטווח הנראה לעין. והתנועה הפכה מתנועה למען "עניין היהודים" לתנועה למען "יהדות", או תנועה לתחייה יהודית בארץ ישראל, באמצעות יצירתו של "בית לאומי", או "בית רוחני", לא בהכרח מדיני, שנועד, לפחות בטווח הנראה לעיין, לאכלס אליטה חלוצית מצומצמת. לכל זה היו השלכות חמורות להתנהלותה של התנועה הציונית והיישוב לקראת ובזמן השואה. וכך המורשת של הרצל והציונות המדינית היא פשוטה: העם הוא מעל הכל.
2
3
1
16
3,456
אורגיית ההרס של האליטה הפסיכוטית הישראלית נמשכת במלוא עוזה ועתה הם מצרפים אליה את "הערבים" . במגילת העצמאות מופיעה הקריאה לבני העם הערבי ליטול את חלקם בבניין המדינה, אלא שהאליטה הפסיכוטית הזו מעולם לא השמיעה את הקריאה הזו, ולהפך, יצרה את ישראל כמדינת אפרטהייד. היום הם נזכרים בערבים וזאת בכדי לגייס אותם, לא לבניין המדינה, אלא להריסתה. . מה שאנו רואים כאן הוא תוצאה של התפוררות ולא של רצון לבנייה מחדש. להצבתם של הערבים בחוד המאבק הקפלניסטי כנגד רצונו של העם הישראלי יהיה מחיר כבד, גם עבורם.
12
13
128
1,943
אם לא נטמיע את ה״ערבים״, לא נתקיים כאן.
121
6
23
10,881
דבריו המזעזעים וחסרי האחריות של הרב דב ליאור מעידים על התהומות שאליהם מתדרדר הימין בישראל. על ראש הממשלה, גם כמנהיג הימין, להסתייג באופן חד משמעי מדברים אלו. ובאשר לליאור, אין לאפשר לו להסתתר מאחורי ההלכה, ויש לעצור אותו ומייד ולהעמיד אותו לדין בעוון הסתה לאלימות.
הגאון הרב דב ליאור בפסק הלכה נחרץ: מותר למסוק זיתים מעצים שנטע האויב ביהודה ושומרון, גם במקומות מרוחקים מישובים יהודים "עם ישראל מעולם לא התייאש מארץ ישראל, כפי שאנו מבטאים בתפילותינו מדי יום ביומו. הערבים מעולם לא קנו את הקרקע מעם ישראל או מיהודי פרטי ולכן היא גזולה בידם. מסיק הזיתים מגלה את בעלותנו על הארץ, ומקיימים בזה את מצוות כיבוש הארץ"
1
2
10
1,032
הנשיא הרצוג מצטרף לאהוד ברק: ככה יגנבו לנו את הבחירות.
אהוד ברק חושף את תוכניתו לשיבוש הבחירות ותוצאותיהן כלל אצבע הוא שכל מה שהשמאל טוען שהימין יעשה לאחר הבחירות הוא בעצם מתכוון לעשות בעצמו. לאחר וכהמשך למתווה "הגופות בירקון" שאותו ניסה אהוד ברק להגשים באמצעות הפלנגות שלו "אחים לנשק", חושף ברק את תוכניתו לשבש את תוצאות הבחירות, באמצעות ייסודה של פלנגה או קבוצת קומנדו חדשה, "הגדעונים", שתהווה כוח מחץ ביום הבחירות ולאחריהן, ותכתר את מרכז ספירת הקולות הארצי בכנסת ואת בית ראש הממשלה נתניהו, ובמטרה לייצר פרובוקציות בהן יואשם הימין בכדי להצדיק אלימות מצד כוח הקומנדו הפרטי של ברק וקפלניסטים קיצוניים אחרים. כל זה נועד לשבש את תוצאות הבחירות ולאפשר דרישה שתגובה על ידי בג"ץ לגוף אחר, אולי הצבא ואפילו בית המשפט, לתפוס את השלטון עד לבירור תוצאות הבחירות. כאשר יש כוחות המתארגנים בצורה סמי צבאית כדי לקחת את החוק לידיים ביום הבחירות ובימים שלאחר מכן בעת המגעים להקמת ממשלה, כולל פעולות כיתור של הכנסת ו-מרכז ספירת הקולות של וועדת הבחירות המרכזית ושל בית ראש הממשלה - זה איום מפורש על הדמוקרטיה בישראל. צריך לדרוש מראש הממשלה, מראש השב״כ, מ-מפכ״ל המשטרה, ומהכנסת, לפעול כדי לפרק את ההתארגנות החתרנית והמסוכנת הזו.
19
67
4
274
3,110
אהוד ברק חושף את תוכניתו לשיבוש הבחירות ותוצאותיהן כלל אצבע הוא שכל מה שהשמאל טוען שהימין יעשה לאחר הבחירות הוא בעצם מתכוון לעשות בעצמו. לאחר וכהמשך למתווה "הגופות בירקון" שאותו ניסה אהוד ברק להגשים באמצעות הפלנגות שלו "אחים לנשק", חושף ברק את תוכניתו לשבש את תוצאות הבחירות, באמצעות ייסודה של פלנגה או קבוצת קומנדו חדשה, "הגדעונים", שתהווה כוח מחץ ביום הבחירות ולאחריהן, ותכתר את מרכז ספירת הקולות הארצי בכנסת ואת בית ראש הממשלה נתניהו, ובמטרה לייצר פרובוקציות בהן יואשם הימין בכדי להצדיק אלימות מצד כוח הקומנדו הפרטי של ברק וקפלניסטים קיצוניים אחרים. כל זה נועד לשבש את תוצאות הבחירות ולאפשר דרישה שתגובה על ידי בג"ץ לגוף אחר, אולי הצבא ואפילו בית המשפט, לתפוס את השלטון עד לבירור תוצאות הבחירות. כאשר יש כוחות המתארגנים בצורה סמי צבאית כדי לקחת את החוק לידיים ביום הבחירות ובימים שלאחר מכן בעת המגעים להקמת ממשלה, כולל פעולות כיתור של הכנסת ו-מרכז ספירת הקולות של וועדת הבחירות המרכזית ושל בית ראש הממשלה - זה איום מפורש על הדמוקרטיה בישראל. צריך לדרוש מראש הממשלה, מראש השב״כ, מ-מפכ״ל המשטרה, ומהכנסת, לפעול כדי לפרק את ההתארגנות החתרנית והמסוכנת הזו.
23
127
10
577
9,339
אין לי דעה בעניין פסילתו של אבו שחאדה, אך התנהלותו של עמית מעלה בי את הירהורים הבאים: כבר אמרתי שלדעתי הנוחבות צריכים להישפט ואף להיות מוצאים להורג אם ימצאו אשמים. אך תמיד תהיתי אם בית המשפט העליון יהיה מוכן ללכלך את ידיו באישור גזרי הדין. עמית מצביע על הפתרון האפשרי: פשוט יציעו להם להתאבד.
שופטי בג״ץ אמרו שיש רוב לפסילת סאמי אבו שחאדה, אבל במקום לפרסם פסק דין ברור, נשיא העליון יצחק עמית הציע לו להסיר את מועמדותו וכך לחסוך מבית המשפט הכרעה. אבו שחאדה פרסם ב־8 באוקטובר 2023 מאמר שבו תיאר את מתקפת חמאס כ״אירוע היסטורי חשוב מבחינה צבאית, מדינית ואסטרטגית״. היועמ״שית ופרקליט המדינה תמכו בפסילתו, והשופט אלכס שטיין אמר בדיון כי מקריאת המאמר בזמן אמת עולה תמיכה בטרור. הייתה להם הכרעה. היה רוב. ובכל זאת, פסק דין אין. במקום שבית המשפט יאמר לציבור באופן ברור מה מותר ומה אסור, נותנים לאבו שחאדה סולם לרדת ממנו. אם יש רוב לפסילה, תנו פסק דין. בשביל זה יש בית משפט.
4
11
2
166
2,600
אללה, מייהדים! הפטריוטים בניצוחו של יינון מגל ספקו לנו אתמול מופע בלהות ריאקציונרי נוסף, והפעם בעניין "ייהוד" הגליל והנגב. נראה שמצבו האידיאולוגי של הימין הוא נואש, ושאין די בחתירה ל"יהוד" יהודה ושומרון אלא שיש ל"יהד" גם את הנגב והגליל, ועתה האנרגיות של הפטריוטים ובעצם של ערוץ 14 בכלל מופנות לשם. ולמה צריכים לייהד? מסביר לנו מגל שאם לא נעשה זאת נקבל את ה 7.10 בגליל. כיצד "יהוד" הגליל אמור למנוע את ה 7.10 שם? אם צפוי לנו ה 7.10 בגליל האם הפתרון לכך הוא להביא עוד "יהודים" שייטבחו? האם בעוטף עזה ב 7,10 לא היו מספיק "יהודים"? אם מגל היה רציני בתחזיותיו היה צריך לדרוש את גירושם של ערביי הגליל אלא שמגל אינו דורש זאת מפני שהוא אדם לא רציני שמפריח סיסמאות חסרות אחריות ושופך בשמחה דלק על מדורת השנאה לערבים. אין לו כל פתרון, שכן אנו "מייהדים" כבר למעלה מ75 שנה ועל פי מגל ללא הצלחה, ואין שום סיבה שפרויקט "הייהוד" הנוכחי יצליח. אבל מה זה חשוב, הימין זקוק לאידיאולוגיה, ל"ציונות", ומה יותר טוב משנאת הערבי. מה שמדכא בכל זה הוא לא רק עמדתו של מגל, אלא ההסכמה הכמעט כללית שהייתה באולפן הפטריוטים לכך ויש לומר גם באופן כללי ששנאת הערבי הפכה להיות המאפיין של הימין בישראל. בואו נגיד זאת גלויות: שיח ה"ייהוד" הוא שיח גזעני ונראה שבכל הנוגע לאידיאולוגיה ולחזון אין לימין דבר להציע היום, מלבד שלילת הערבים, במקרה הטוב, אם לא שנאתם במקרה הרע. אם אנחנו רוצים למנוע את ה 7.10 בגליל בפרט וברחבי ארץ ישראל בכלל, עלינו להגביר את המשילות בו, לפרוק את האוכלוסייה מנשק בלתי חוקי, ולהשקיע בגליל ולפתחו ללא הבדלי "דת גזע ומין" ואז ינהרו אנשים גם מהמרכז לגליל, רובם באופן טבעי יהיו "יהודים".
16
1
9
1,755
Moshe Berent retweeted
סיפור הפצ״רית הבלתי נתפס מצטרף לאלף סיפורים מטורפים אחרים שקשורים לטבח השקמה באוקטובר ולמלחמה שבעקבותיו וכולם צועקים דבר אחד: אנשי החונטה הרקובה משקרים, מטייחים, מכסת״חים, מעלימים ראיות, מנהלים פרופגנדה אגרסיבית, סותמים פיות ומסתירים מאיתנו סוד גדול
15
154
5
759
13,402
מופע האימים של ינון מגל מלחמתה של תוכנית הפטריוטים בהובלתו של ינון מגל בפרוגרס הופכת אותה לאחד ממעוזי הריאקציה בישראל. זה בא בעיקר ביחס לנשים ושיתופן בצבא. שלשום זכינו למופע איימים נוסף של מגל ופנל הפטריוטים בכל הנוגע לפרשת הפרמדיקית. בגדול ניתן לומר שמגל ובמידה פחותה שאר אנשי הפנל הצדיקו את מעשי החיילים שסירבו להיכנס ל"נמר" שישבה בו פרמדיקית וגרמו לביטולה של פעולה מבצעית. קשה להגזים בחומרתו של המעשה שעשו החיילים, שכן מדובר בסירוב פקודה. הפקודה היחידה שמותר להתנגד לה היא זו שדגל שחור מתנוסס מעליה, וכך על פי מגל פרמדיקית בנמר היא דגל שחור. יש לומר למגל כי סירוב פקודה הוא סירוב פקודה גם אם, לדעתו של מגל, הפרמדיקית הוצבה שם כפרובוקציה פרוגרסיבית. המשמעות של הצדקת הסירוב הזה היא ברורה: כל פעם שחיילים יסברו שפקודה מנוגדת להלכה או "לערכים שלהם" הם יקיימו התייעצות הלכתית וייצרו קשר עם רבנים בכדי להכריע אם לבצע את הפקודה. שום צבא לא יכול היה לסבול את זה והתגובה של הצבא הייתה מוצדקת לחלוטין. את זאת קבע גם עופר וינטר שהופיע אתמול בפטריוטים וכאשר ניסה מגל לגרור אותו לוויכוח בעניין הפרמדיקית מתוך תקווה לסחוט ממנו אישור לעמדתו קבע הלה נחרצות שגם הוא היה מגיב כך לסירוב הפקודה. הדיון באולפן הפטריוטים גלש לתחום האבסורד כאשר מגל החל לצטט אירועים שונים שבהם הוטרדו חיילות בכדי לומר בעצם שעירוב של נשים וגברים מוליך למעשי פריצות ולכן למתגייסים הדתיים יש את כל הסיבות לדאוג מגיוסם ועליהם לדאוג ל"טוהר המחנה". ואכן במקביל ובמשלים קיים גוף בעל השם המזעזע "נשות לוחמים למען קדושת המחנה " (שדוברת שלו אף היא זכתה להתראיין אצל מגל בפטריוטים) שלוקח על עצמו לדאוג לטוהר הזה. אלו דברים שצריכים לזעזע כל אחד מאתנו. יכול להיות שהצבא מנסה לקדם אג'נדה פרוגרסיבית, ואני אינני חושב שזה בהכרח רע. אבל גם למגל יש אגינדה, כלומר שהתמיכה שלו במעשי החיילים, אינה נובעת רק מהגישה הפרגמטית הגורסת שאם אתה רוצה לגייס חרדים אתה צריך להתחשב בהם. אלא פשוט מרצונו לקדם אג'נדה "דתית" . לאחר ה 7.10 זה נעשה פופולרי מאוד לדבר על "התעוררות דתית" או "התעוררות אמונית" ומגל גם באמצעות "הפטריוטים" מנסה להוביל קו הזה. מצערת העובדה שחבריו לפנל הפטריוטים אינם מנסים לבלום את המגמה הזו וחלקם אף שותפים לה. מאחורי התנהלותו של מגל עומדת ההנחה שיש זהות בין העמקת הדתיות לבין העמקת הפטריוטיזם וזו הנחה שגוייה וראה את החרדים שהם הכי "דתיים" אבל עדיין לא הולכים לצבא. והאירוע עם הפרמדיקית מראה דווקא את הסכנה לצבא ולשרשרת הפיקוד הצבאי הטמונה בקידומן של אג'נדות מהסוג שמגל מנסה לקדם: אין כל הבדל בין סרבנות בשם "הדמוקרטיה" לבין זו בשם "ההלכה".
24
3
1
47
7,634
Moshe Berent retweeted
אלף ימים לטבח השקמה באוקטובר. איך קרה שלא היה לנו צבא? איך קרה שהחלאות קודקודי צה״ל ושב״כ היו ערים כל הלילה, קיבלו את כל המידע המודיעני הדרוש, החזיקו בכל היכולות הצבאיות הנדרשות ובעליונות צבאית מוחלטת, ובכל זאת - לא היה לנו צבא, לא שב״כ, לא חיל אוויר? ולמה לא העירו את ראש הממשלה?
17
68
4
491
5,453
אהוד ברק לאריה גולן: “נתניהו ינסה לחבל בבחירות. זה קל מאוד, נתקוף בדאחיה בתגובה לירי ויש לנו מלחמה עם איראן ואין בחירות. אם הוא ינסה לעשות את זה לא תהיה ברירה אלא לגרש אותו במקלות ואבנים.” כלל אצבע. כל מה שהשמאל הקפלניסטי אומר שהימין יעשה הוא מתכוון לעשות בעצמו. ולכן סיכוי גדול שלא תהיינה בחירות או שתוצאותיהן תשובשנה. וכפי שברק אומר כאן, לקראת הבחירות הפלנגות שלו תצאנה שוב לרחובות בכדי להפיל את השלטון ״במקלות ואבנים״.
5
15
69
1,614
משה כהן אליה "והימין הערכי" תמכתי, ואני עדיין תומך, ביוזמתו של משה כהן אליה לפנות נשיא טרמפ בכדי שיטיל סנקציות על בכירי מערכת המשפט בישראל. אני רואה בדיפ סטייט ובקפלן סכנה לעצם קיומנו וביוזמתו של כהן אליה, מחסום, אם לא האחרון, שנועד לעצור את הרכבת הדוהרת לתהום אליו הקפלניזם והדיפ סטייט גוררים אותנו. משה כהן אליה הוא אחד האנשים האמיצים בתוכנו והעצומה זכתה להצלחה מוחצת. אם אני מבין את כהן אליה , הרי לדעתו עיקר ההתנגדות בימין לתוכניתו באה ממה שמכונה כאן "הימין הערכי" או "הימין שמימין", שאותו הוא מבחין מהתמיכה ההמונית שהתוכנית זכתה לה בקרב הימין העממי. "הימין הערכי", בניגוד לימין בכלל, ובעיקר בניגוד לעם (ציבור מצביעי נתניהו) הוא "בעל ערכים" וממונה בעיני עצמו לשמור על טוהר מה שהוא רואה כ"אידיאולוגיה ימנית" שהיא בסך הכול אוסף של קלישאות אותן הוא מחזיק כבר למעלה מחמישים שנה. טוהר האידיאולוגיה הימנית, כך נראה, חשוב יותר משרידותה של ישראל. , אחד מאנשי "הימין הערכי", כך נראה, הוא ברלה קרומבי שהפוסט שלו מצורף כאן. קרומבי רואה במהלך של כהן אליה "פניה מסוכנת לפריץ ופגיעה בריבונות היהודית בארץ ". ברוח דומה התבטא יקי אדמקר באולפן הפטריוטים לתוכנית כאשר כינה את הפנייה "הלשנה לגויים". אז טרמפ, ידיד אמיתי של ישראל וראש המעצמה הגדולה, מורד למדרגת "פריץ" ו"גוי". קרומבי ואדמקר סבורים שהם "יהודים גאים", אבל בסך הכול הם יהודים גלותיים שהעתיקו את השיח בין יהודים לגויים מהעיירה היהודית בגולה לעיירה היהודית שהם ייצרו כאן בארץ ישראל. היוהרה כאן לא תאמן. בני העם הנרדף ביותר בהיסטוריה האנושית, שקמו רק לפני 80 שנה מאפר השואה, ולפני שלוש שנים מאפר ה7.10, ועומדים בפני עוינות מתמדת של כל העולם. עם שאמור היה לשווע לכל ידיד ולמרבה מזלו נפלה בידו ידידות אדירה של המעצמה הגדולה בעולם, רואה את הידידות הזו דרך המשקפיים של אבותיו בגולה, כיחסים בין "גויים" ו"יהודים". כל מה שהמהפכה הציונית רצתה להשיג "נורמליזציה של הקיום היהודי", להיות "עם ככל העמים", חלק מהקהילה הבינלאומית, כל זה מתבטל בסיסמא "חברה אל תגזימו, הם בכל זאת גויים". והבדיחה הגדולה שמספר קרומבי היא שמשה כהן אליה מביא ל"פגיעה בריבונות היהודית בארץ". זו באמת בדיחה רצינית, כלומר שקרומבי, שאינו ריבון אפילו בקפלן, מדבר על ריבונות בארץ ישראל . כך "הימין הערכי" משתבח בעיני עצמו ורוקד ריקודי מה יפית על סף התהום תוך כדי הפרחת קלישאות על "הכבוד הלאומי היהודי" "ריבונות יהודית" ו"עצמאות יהודית" שכלל אינם קיימים וכל זאת כאשר הוא טובע במורסת קפלן, במדינתם של היועמ"שית, הפצ"רית, יצחק עמית, אהוד ברק ושקמה ברסלר. בכדי שיהיה כבוד לאומי, צריכה להיות אומה, ובכדי שתהיה אומה צריך קודם כל לשרוד, וכהן אליה נאבק על עצם שרידותנו. משה כהן אליה
הפטריוטים, ינון מגל והפרופסור עזיבתו של פרופ׳ משה כהן-אליה את תוכנית ״הפטריוטים״ בערוץ 14 מעוררת בשעות האחרונות מיני סערה בפיד ימין. יש את אלה שרואים בפרופסור המתפכח מנהיג נושא בשורה, שנאבק בדיפ-סטייט הפנימי של מחנה הימין, מי שגואל את המחנה הכנוע מתודעת העבד; ומהצד השני רבים (כמוני) שלא מסכימים עם הפניה לטראמפ ורואים במהלך פניה מסוכנת לפריץ ופגיעה בריבונות היהודית בארץ ישראל. עבור חלק מהסוברים כך עזיבתו את התוכנית היא דווקא צעד בדרך להחזרת ה״שפיות״ למחנה הימין. אבל עזיבת הפרופסור את ״הפטריוטים״ היא לא רק אבן דרך לגבי עתידו ודרכו בימין, אלא אבן דרך של התוכנית שהפכה לנושאת בשורה במחנה הלאומי. כי ההצלחה הגדולה ביותר של ״הפטריוטים״ היתה עד היום דווקא בזה שהיא שברה את כל המוסכמות ולא היתה עוד מהדורת חדשות או תוכנית אקטואלית קלאסית. אם תרצו ״הפטריוטים״ מיתגה את עצמה כמהדורת החדשות האלטרנטיבית. בדומה לתוכנית ״אופירה וברקו״ בערוץ 12 שבמשך שנים היתה ״אולפן שישי אלטרנטיבי״ וקצרה רייטינג מסחרר. מכירים את אלה שבמשך שנים אומרים ״אני לא צופה בחדשות״, ״אני לא רואה תקשורת״?! לאט לאט הקול הזה הפך להיות הבון-טון הישראלי, ובטח בקרב מצביעי הימין. לאנשים פשוט נמאס מהתקשורת. נמאס מהחדשות המדכאות ומהשבלוניות של ההגשה שלהן. וכך קרה שרוב הציבור פשוט לא צופה בטלוויזיה. באף ערוץ, מימין ומשמאל. זה מוזר אבל היום הישראלי המיינסטרימי הוא דווקא זה שאומר ״אני לא צופה בכלל בחדשות״. ואז הגיע ינון מגל, עם כריזמה משוגעת וחוש הומור וקצב אנרגטי, ויצר פלטפורמה בדמותן של תוכניות שהיו פעם קונספט חד-שבועי, כמו פופוליטיקה, מועצת החכמים או המעגל עם דן שילון. אותו קונספט אבל על בסיס יומי וטונות כריזמה. כל יום תקבלו את החדשות בשעה מרוכזת של פאן, במקסימום הקללה, בלי נרטיבים מכבידים ובלי כל הדרמות והדיכאון. להיפך, הכל יוגש לכם עם חיוך וכמובן ברוח לאומית פטריוטית. במקום לדכא אתכם - אנחנו אלה שנרים לכם את הרוח. בום! לכן הפרופסור צמח למימדים של הערצה - ובצדק רב - במחנה הימין. פתאום מגיע פרופסור מהשמאל ובמקום להסתכל על מחנה הימין בהתנשאות ובוז, לדבר אל הציבור הימני במניירות ודיבור מהודק ומתנשא, הוא התחבר לנרטיב האלטרנטיבי של ״הפטריוטים״. הזרימה היתה נראית מושלמת, המסרים הוגשו בקליק-בייטים מדויקים והציבור עף לשמיים. לשים פרופסור למשפט חוקתי לצד זמרי ופליישמן, היה רעיון גאוני. כשעל כל המקהלה הזו מנצח ינון מגל. ״הפרופסור״ הפך לרוק-סטאר. האירוע הזה מזכיר את הסגל האקדמי בקמפוסים בארצות הברית בימי המאבק במלחמה בוויאטנם. גם אז - בתקופת Woodstock והמהפכה החופשית - המרצים הורידו עניבות, ירדו לגובה הדשא והפכו לרוק-סטארים של המהפכה בקמפוסים. אם תרצו זו הדמות שהימין כל כך השתוקק לה כל השנים. מישהו שיכבד אותם באמת ממרום שבטו כאינטקלטואל בכיר. כמו עירית לינור, או ד״ר גדי טאוב לפניו, רק עם כל התפאורה והטייטל. ממש כמו בגין של פעם שכבש את עיירות הפיתוח ממרום שבתו כאיש ישראל הראשונה שירד אל העם. ממש כמו נתניהו. אותו הנרטיב, רק הדמויות שונות. זו הסיבה שהעזיבה של הפרופסור את ״הפטריוטים״ תהיה נקודת מבחן. אפשר להעריך שזו תהיה עזיבה זמנית. עד שתחלוף סערת הסנקציות והפניה לטראמפ, שנתפסת כניסיון לפגוע בריבונות היהודית של מדינת ישראל. יש בה כמובן גם אמירה ערכית וסימון קו אדום, של התנגדות לפניה לפריץ, שמנוגדת לאתוס של המחנה הלאומי. ועדיין, צריכים להבין שתרומתו של הפרופסור למחנה הימין ולהתנגדות לשיח המדכא, גדולה יותר מכל ויכוח פנימי. ובשלב הזה רק נקווה שתקשורת הימין תדע להכיל דעות שונות בתוך המחנה ולא לאבד את המומנטום.
51
75
5
372
14,252
לאחר המלחמה באיראן, אסע לבית הלבן עם מכתבם של מאה אלף ישראלים הדורשים להשית סנקציות משתקות על בהרב מיארה ועל עמית, כדי למוטט את היוריסטוקרטיה הישראלית. הגענו ל-30,000 חתימות. אני קורא לכולם: הביאו את כל מי שאתם מכירים, ושיוצא מדעתו מהטירוף היוריסטוקרטי המתחולל כאן ומשדידת הדמוקרטיה הישראלית, כך שעד לאחר המלחמה באיראן נגיע ליעד. כי אם הממשלה משותקת מחשש למלחמת אזרחים, אז אנחנו - העם - נביא את הפתרון. הצטרפו לעצומה: drove.com/manage_page/699c29…
277
245
31
1,043
34,073
המרד בהרב מיארה ואיסמן סירבו להיכנס לישיבת הממשלה מכיוון שהשר לביטחון לאומי לא התיר לבלאט להיכנס לישיבה מבלי שניתן לכך כל אישור מראש מטעמו. ככה, פשוט יצאו. יעקב ברדוגו דיווח אתמול שגיל לימון והיועמ"ש של השב"כ (איש של רונן בר) מכינים חוות דעת משפטית שקובעת שדוד זיני לא יוכל לטפל בסוגיית ההברחות לעזה ובכלל בכל נושא עזה; חוות דעת, שאם הדיווח נכון, שקולה ליצירת ראש שב"כ קצוץ כנפיים תוך פגיעה בביטחון המדינה. ועדת הרוגלות, שמונתה על ידי ממשלת ישראל כדי לחקור את הפשע החמור של פגיעה מסיבית בזכות לפרטיות של אזרחי המדינה, התפטרה לאור גרירת רגליים מכוונת וסיכול ממוקד מצד היועמ"שית בגיבוי בג"ץ. למי שטרם הפנים: אנחנו מצויים בעיצומו של מרד הפקידים כנגד עם ישראל ונבחריו. זה לא מרד שפרץ במכה אחת, אלא כמו שיצחק עמית אמר פעם בדיון על התיקון לעילת הסבירות: הדמוקרטיה מתה בצעדים קטנים. עוד פסיקה של בג"ץ של "הפקיד כמנהיג", עוד החזקה בגרון של הפרקליטות, עוד "יד רוחצת יד" של בהרב מיארה עם בלאט ועם הפצ"רית, עוד רדיפה פוליטית, עוד ועוד ועוד ועוד. עד שמאום לא נותר מהדמוקרטיה הישראלית. ומה אם הממשלה פשוט תודיע שהיא לא מצייתת לבג"ץ? היא עלולה להפסיד. כי הרשקוביץ הוא נציב שירות המדינה, ויש לו מנטליות של עבד: כלומר, במקרה של משבר חוקתי הוא יציית לגלי בהרב מיארה, כפי שעשה עד כה, ואז הממשלה תגלה שהיא לגמרי לבד, כי הבירוקרטיה תציית לבג"ץ. ומה עם זיני והשב"כ: הוא יהיה לצד העם, לא? אז לא בטוח בכלל – כי גם אותו הם סוחטים. הם תפסו את אחיו בצלאל על עבירת הברחות, כשקיימת כבר פסיקה במקרה חמור הרבה יותר (הברחת טונות של ברזל מגולוון לעזה) שלא מדובר בכוונה לפגוע בביטחון המדינה אלא במניע כלכלי - אבל את בצלאל אחיו הם יעמידו לדין על עבירה שתגמור אותו בכלא למשך שנים רבות, והם יהיו מוכנים "להקל" עליו אם אחיו, דוד זיני, יתפטר. מה יגידו בשולחן השבת של משפחת זיני? האם זיני יצטרך להניח את המפתחות כדי להציל את אחיו? כדי למנוע מצב כזה, אנחנו צריכים את טראמפ. לאחר המלחמה באיראן, יהיה עליו להשית סנקציות משתקות על עמית ובהרב מיארה, מהסוג שהוטלו על שופטי בית הדין הבינלאומי בהאג – אין ויזה לאמריקה, אין כרטיסי אשראי, אין חשבונות בנק, אין שימוש בטכנולוגיה אמריקאית, אין הזמנת מלון דרך איירביאנדבי. אין כלום, כמו "טרוריסטים". צריך למרר את חייהם עד שייכנעו. כי הם מבינים רק כוח. זו לא פגיעה בריבונות, ישאלו אנשי "הימין הערכי"? זו לא, כי אין לנו ריבונות. כי אנחנו נתינים של עמית ובהרב מיארה. והשמאל לא ינקום בנו בעתיד על כך, יקשו היורמים מ"הימין הערכי"? תגידו, אתם סתומים: הם בכל מקרה יעשו את זה. שכחתם שהם עשו בדיוק אותו דבר ולא מצמצו לרגע בתקופת הרפורמה והמלחמה. ולאחר שהיוריסטוקרטיה תיכנע, יש להעמיד לדין את החותרים כנגד עם ישראל בגין המרדה: את פושעי חטא הסרבנות שמוטטו כאן צבא והביאו עלינו את השבעה באוקטובר, ביחד עם פושעי היוריסטוקרטיה ששדדו את הריבונות של עם ישראל.
52
110
4
648
8,892
מה בכלל רוצים ממנו? והרי הוא ״אבא לשלוש בנות ולכן גם פמיניסט״
19
15
1
356
6,528
שובה של הריאקציה אתמול היינו עדים שוב לדיון הזוי באולפן הפטריוטים בשאלת גיוס החרדים לצבא. נראה שם שהשאלה באילו תנאים ניתן ואפשר לגייס חרדים לצבא משמשת בערבוביה ואף הופכת לשאלה באילו תנאים ניתן ואפשר לגייס נשים לצבא. הוויכוח באילו תנאים יכולות נשים להשתלב ביחידות לוחמות הוא ויכוח חשוב, אבל ויכוח נפרד ואיננו קשור כלל לשאלת גיוס החרדים. יש לומר באופן גלוי לינון מגל, שאמר בדיון הקודם שהצבא הוא "ארגון גברי" ושהוא "מעדיף חרדים על נשים", שאנו לא נלחמים בפרוגרס בכדי לקבל את הריאקציה. ולכן, אם המדינה הישראלית אינה מסוגלת לגייס את החרדים מבלי לפגוע במעמדן של הנשים בצבא, בהישגיהן, בהשתלבותן ביחידת השונות, ובחופש התנועה שלהן, או אז יש לוותר על גיוסם של החרדים.
8
13
1,588