Dorit Orly 🎗 retweeted
״67 מנדטים אמרו לא לנתניהו. בואו נממש את רצון הבוחר ונשים אותו מחוץ לממשלה הבאה״
צפו בראיון המלא של יו״ר הדמוקרטים, יאיר גולן, הערב ב״פגוש את העיתונות״ עם בן כספית ועמית סגל
Dorit Orly 🎗 retweeted
מה מסתבר?
שמחה ''אני מזלזל בפחדים שלך'' רוטמן הוא בכלל אנטי-ציוני, ברמת לא סובל את הדגל וההמנון.
אל תטיפו לנו על ציונות ואהבת המדינה. צבועים
Dorit Orly 🎗 retweeted
ארוך? פאקינג כן. אבל זה אחד הניתוחים החשובים שכדאי לקרוא. הפילוג בחברה הישראלית אינו תופעת לוואי של שלטון נתניהו, אלא המנוע שמחזיק אותו בחיים. וכל עוד מכונת הרדיקליזציה פועלת, דיבורים על אחדות הם אשליה. גם האחדות עצמה.
ב-2020 מפרסם קווין רוז, כתב הטכנולוגיה המצויין של הניו יורק טיימס, את הפודקאסט Rabbit Hole - אחד המסמכים הכי חשובים שפורסמו עד היום על הצורה שבה הרשתות החברתיות מעצבות מחדש את התודעה שלנו. ועל הדרך שבה הן הופכות אותנו ליותר ויותר קיצוניים!
שלושת הפרקים הראשונים של הפודקאסט מספרים את הסיפור של קיילב קיין, צעיר אמריקאי ממערב וירג׳יניה שהגיע ליוטיוב בחיפוש אחרי כיוון ושייכות, ונשאב בהדרגה לעולם של תיאוריות הקונספירציה הכי קיצוניות של האלט רייט האמריקאי.
קיין נשאב דרך יוטיוב לתנועת QAnon - תיאוריית הקונספירציה הכי מופרעת והכי מצליחה באמריקה של תחילת העשור. התיאוריה, למי שלא מכיר, מספרת על Q, דמות אנונימית שנטועה היטב בממשל בוושינגטון אבל נאמנה לאזרח הפשוט. Q משחרר לרשת מסרים על ה״דיפסטייט״ המושחת והרקוב - אליטה של פוליטיקאים, אנשי תקשורת וכלכלנים, שמנהלת רשת פדופיליה שטנית של סחר ופגיעה בילדים.
ל-QAnon יש מליוני מעריצים בארה״ב, סדרות רבות כבר נעשו על התנועה המופרעת הזאת והמעריצים שלה היו חלק חשוב מהקבוצה שעלתה על הקפיטול ב-6 לינואר כדי לעזור לטראמפ להשתלט באלימות על הקונגרס.
קיילב נשאב אליה בכל הכוח, הקצין למקומות מסוכנים ואז יצא ממנה. הסיפור שהוא מספר לקווין רוז הוא מסע הקצנה דרך התוכן שנחשף אליו ברשתות והקהילות הדיגיטליות שהצטרף אליהם. זה גם סיפור על כוח חדש שמשנה את העולם ב-20 השנה האחרונות - הכוח של הרשת להקצין קהלים עצומים ולמלא את העולם בשנאה ודחפים אלימים שלא הכרנו בעבר. לפחות לא בקצב הזה.
הסיבה שאני מספר את הסיפור הזה, היא כמובן לוקאלית. בחודש האחרון אני קורא אינסוף ניתוחים על תוצאות הבחירות, שומע המון מובילי דיעה שאני מעריך שקוראים לאחדות, ונדמה לי שנקודה אחת עמוקה ומהותית נעלמת מהשיח:
אחדות בעיני, בישראל 2026, היא פשוט בלתי אפשרית - היא לא יכולה להתקיים. כוחות חזקים מדי, עשירים מדי, משפיעים מדי, פשוט לא ייתנו לה לקרות. תישארו איתי, קצר זה לא יהיה, אבל אם תסכימו איתי בסוף הטיול הזה אני חושב שתקבלו כלים להבין קצת אחרת את המציאות שאנחנו עומדים מולה. ואת הדרך האמיתית והלא קצרה, כדי להשיג פה אחדות אמיתית ועתיד טוב יותר. ספויילר: היא לא יכולה להתממש כל עוד נתניהו איתנו.
בואו נלך רגע להתחלה. תוצאות הבחירות בישראל מציירות באופן מובהק ממש שאנחנו מחולקים ל-4 שבטים שלאף אחד מהם אין רוב: המחנה הדמוקרטי ליברלי (שהוא הגדול מכולם), המחנה הלאומי אמוני, הציבור החרדי והחברה הערבית. ממעוף הציפור ובהתעלמות מהניואנסים, אלה הזהויות העיקריות שמרכיבות את פסיפס החיים שלנו. וכדי להקים פה ממשלה, צריך לקיים שותפות אמיתית בין לפחות שתיים מהארבע. אין שום דרך אחרת!
את תמונת המאקרו הזאת (ואת הדמוגרפיה שלה) הבין בנימין נתניהו, כרגיל, הרבה לפני כולם.
ב-1995 נחת בישראל היועץ הכי רעיל והכי חשוב שידעה הפוליטיקה הישראלית, ארתור פינקלשטיין. הוא הגיע לכאן כדי לעזור לנתניהו להיבחר לראשות הממשלה אחרי רצח רבין - משימה שנראתה אז בלתי אפשרית. ואחרי שלמד את החברה הישראלית לעומק, האיש חסר העכבות הזה הגיש לנתניהו נראטיב חדש שיתן לו שלטון לשנים רבות.
הנה הוא, במילים שלי: ״חייבים לפרק את האתוס הישראלי, את הדבק שמחבר אותנו, ולחלק את הציבור מחדש: לישראלים וליהודים״.
היהודים הם הדתיים והמסורתיים בישראל, מרכז ופריפריה, רבים מהם מזרחים - הזהות היהודית שלהם חזקה מאוד, מכוננת, ואפשר לנגן עליה באופן עמוק מאוד.
הישראלים הם אלה שהזהות ״העברית״ שלהם חזקה יותר. הם מעריכים את מאיר שלו באותה המידה שהם אוהבים לקרוא בתנ״ך, בהכללה גסה. הזהות שלהם מורכבת מהכאן והעכשיו והזיקה שלהם ליהדות חלשה יותר. העיניים שלהם נשואות גם מערבה, כלכלית וערכית ותרבותית.
עד שהגיעו פינקלשטיין ונתניהו לישראל, האתוס הישראלי היה להלחים את שתי הזהויות האלה, להראות שהן עובדות ביחד ושאחים אנחנו. כל מהות הבנייה של החברה הישראלית הייתה למצוא דרך לשלב בין הזהויות, שהן למעשה ברית המשרתים הציונים הנושאים בנטל, שני השבטים שעל גבם היינו אמורים לכתוב את הסיפור הישראלי.
כן, היה קיפוח (גם המשפחה שלי סבלה ממנו). וכן, הייתה הזנחה של הפריפריה. והיו ויכוחים סוערים על כפייה דתית. והיה מתח תמידי, שקיים בכל מדינה, בין המקומי לאוניברסלי - אבל אף אחד לא דמיין להפוך את שתי הזהויות האלה, את שני השבטים המרכזיים שעליהם נבניתה מדינת ישראל, לאוייבות אחת של השנייה.
עד שהגיע נתניהו.
עד שהחליט לבנות נראטיב חדש, מפלג, שכבר יותר מ-30 שנה הוא תפיסת העבודה שלו והמנוע המכונן. ״השנאה שמאחדת את המחנה״, קרה לזה נתן אשל. אבל בואו נפשט רגע את הנראטיב שעומד מאחורי השנאה הזאת.
הקריעה של פינקלשטיין בין שני השבטים שהיו אמורים לחלוק יחד את המיינסטרים הישראלי עובדת ככה (ניסוח שלי):
״הישראלי שכח מה זה להיות יהודי. היהדות לא מעניינת אותו, הוא ערב רב שהתמכר לתרבות המערב ומעוניין לגזול ולהחריב את הזהות היהודית.
״הישראלי הוא איום. העקרונות המכוננים שלו הם עגלה ריקה, הוא מתבולל, הוא יביא אותנו למדינת כל אזרחיה, הוא שותף של הערבים, הוא יחזיר כל פיסת אדמה והכי חשוב: הוא יעקור את הזהות המכוננת שלכם ושל הילדים שלכם, את היהדות!
״הישראלי הוא השמאל. הישראלי הוא בוגד. הישראלי מעוניין לעקור לכם את הזהות. הישראלי הוא אוייב מבפנים!״
על הסיפור הזה, על הקריעה האלימה הזאת שלנו, הבטיח פינקלשטיין לנתניהו שני דברים:
1. אפשר לרתום אליו את הציבור החרדי, גם אם הוא לא ציוני, ולייצר ברית שהדמוגרפיה נותנת לה רוח גב אינסופית ושלטון נצח.
2. אם תחזור על המסרים האלה מספיק פעמים, בעוצמה מספיק גדולה, שוב ושוב ושוב - אפשר יהיה לפרק את האתוס הישראלי וליצור חברה חדשה שמתגבשת סביב הזהויות החדשות. החברה הזאת תהיה מקוטבת ומפולגת ומשוסעת עד העצם, אבל היא תייצר קרקע אלקטורלית שתבטיח לך שלטון.
החל מ-1996 (יש שיתחילו ובצדק את הספירה ברצח רבין), יוצאת לדרך המורשת האמיתית של נתניהו, זאת שבעיניי (חוץ מהשבעה לאוקטובר) תהיה הזכרון העיקרי ממנו: פירוק החברה הישראלית והאתוס המכונן והמחבר שלה כדי לאחוז בשלטון.
פרס יחלק את ירושלים.
ברק יחלק את ירושלים.
אולמרט יחלק את ירושלים.
הם מפחדים!
הם שכחו מה זה להיות יהודים.
האוטובוסים של השמאל מסיעים את הערבים הנוהרים.
וכמובן כמובן, שמאלנים בוגדים.
אתם מכירים כבר את הנראטיב הזה, הוא איתנו, דופק לנו בראש כבר עשורים…
אבל משהו השתבש לנתניהו בדרך. התקשורת הישראלית בשנות ה-90 הייתה ריכוזית מאוד, עוד לא היה לנו אינטרנט, והיא לא שיתפה פעולה עם המסרים האלה.
ב-1999 אחרי שנתניהו מפסיד לאהוד ברק הוא מבין דבר אחד (הסיפור הזה מתואר אגב יפה מאוד דווקא בבלוג ישן של עמית סגל): הוא חייב לבנות תקשורת משלו, צייתנית, שתעזור לו להדהד את הסיפור המכונן. כי בלי לפרק את שני השבטים העיקריים, אין לו שלטון.
בתחילת שנות ה-2000 יוצא נתניהו לכל העולם כדי לחפש כסף אידיאולוגי, פילנתרופי, כדי לבנות מכונת מסרים שתעקוף את התקשורת הישראלית שהוא כל כך מתעב.
זה מתחיל בשלדון אדלסון ו״ישראל היום״ (כנראה שוחד הבחירות הגדול בתולדות המדינה) - מתנה של מיליארד שקל ועיתון חינמי שמהדהד את הנראטיב של נתניהו בלי הפסקה.
אבל ״ישראל היום״, שנתניהו הלך לבחירות כשחשב שהוא תחת איום, לא הצליח לבצע את העבודה לבד. הוא היה משמעותי, אבל לא מכריע.
לנתניהו זה לא הספיק. הוא המשיך לחפש שותפים אידיאולוגיים, מיליארדרים כמובן, כדי לחולל את המהפיכה הנראטיבית שלו ולשלוט באופן הרמטי בשיח. הוא מצא אותם, הוא אובססיבי לתקשורת והוא תמיד מוצא אותם.
ואז הגיעו הרשתות החברתיות! כמו מתנה משמיים הם הגיעו. גן עדן לפופוליזם, בלי רגולציה, עם אלגוריתמים שמתענגים על שנאה וקיטוב וקונספירציות, זאת הייתה צלחת הפטרי שהוא רק חיכה לה. ושוב, הרבה הרבה לפני כולם, נתניהו זיהה את ההזדמנות והסתער עליה בכל הכוח. ובאפקטיביות מדהימה.
תראו, לי אין ספק שבלי הרשתות החברתיות נתניהו לא היה ראש הממשלה שלנו. מזמן כבר. אבל כדי להבין מה קרה פה ב-15 השנה האחרונות (ולמה היועצים הכי קרובים אליו הם דווקא אלה שמתמחים ברשתות), צריך לחזור חזרה רגע לפודקאסט של קווין רוז ולנקודה הארכימדית שעליה יושב הכוח של נתניהו - כי זאת הסיבה שלא תהיה איתו אחדות מעולם.
נתניהו הבין דבר אחד משמעותי שקווין רוז מתאר בצורה מרהיבה ממש בפודקאסט שלו: הרשתות החברתיות הן הרבה יותר מכלי תקשורת חדשים שמאפשרים דמוקרטיזציה של תוכן. הרשתות החברתיות, וכאן אני מגיע ללב הפוסט הזה, הן מכונות הרדיקליזציה הכי אפקטיבית שידע העולם אי פעם.
״רדיקלזיציה״, זאת המילה שאתם צריכים לקחת מהפוסט הזה, היא האירוע! היכולת לא רק לתקף לאנשים שהדיעות שלהם נכונות, אלא לקחת אותם למסע הקצנה. ולעשות זה מהר! ולהקצין אותם הכי חזק שיש!
במאה הקודמת ביצעו גבלס והיטלר את מסע הרדיקלזציה הקיצוני ביותר שידעה האנושות. זה לקח להם 15 שנה. סטלין העביר את הציבור הרוסי, רדיקלזיציה. חמאס, ולכן עד שלא יילך מפה כלום לא ישתנה, לקח את החברה העזתית וביצע בה רדיקלזיציה מופרעת, דרך ספרי הלימוד. גם זה לקח זמן.
אבל שום דבר לא הכין אותנו לקצב שבו האינטרנט מבצע את אותה הרדיקליזציה, ואת המהירות שבה יכול אדם להיחשף לעוד ועוד ועוד תכנים מאותו הסוג, כשהאלגוריתם מיד מציע עוד כאלה, קיצוניים יותר ויותר.
משהו חדש הגיעה לעולם בעשור הקודם: מכונת רדיקליזציה בהיקפים שלא הכרנו, עם כוח עצום כל עוד מבצעים את ה-playbook, כל עוד הנראטיב קיצוני מספיק, כל עוד מייצרים עוד ועוד תוכן שחוזר וחוזר על אותו דף מסרים.
הכינוי ״מכונת הרעל״, שנדמה לי שהגיע מנפתלי בנט, הוא השם הרווח שבו אנחנו מתארים את התקשורת שבנה נתניהו: ערוץ 14, גלי ישראל, קבוצות ווטסאפ, שופרות גם במיינסטרים, עולם קטן ועוד ועוד (יש מלא)…
זה קופירייטינג טוב, ״מכונת הרעל״, כי מישהו היה צריך לתת שם לתקשורת שאין בינה לבין תקשורת נורמלית דבר וחצי דבר. מה שבנט ניסה לעשות זה לעזור לציבור להבדיל בין תוכן שמגיע ממכונת תעמולה לתוכן שמגיע מערוץ תקשורת.
אבל תרשו לי להציע לכם שם אחר למכונת התעמולה המשומנת הזאת, כדי להבין את הכוח העצום ואת הנזק העצום שהיא מבצעת בחברה הישראלית: זאת פשוט מכונת רדיקליזציה.
המטרה שלה היא לא לתת לקולות מושתקים זמן אוויר, אין לה שום רצון להראות מלא גוונים של ימין או שיח ביקורתי. המכונה של נתניהו, ולכן גם הליהוק של כל הגיבורים שלה, היא מכונה שמטרתה היא to radicalize people. היא מכונה שמטרתה להטמיע את הסיפור של פינקלשטיין על סטרואידים:
להסביר למחנה הלאומי את הסיפור שלו, הוא ״היהודי״!
ובעיקר בעיקר, לבנות את הדמון, האיום, ״הישראלי״, כדי ששני הצדדים יישארו אוייבים ששונאים זה את זה כשהם במלחמה תמידית שהיא מלחמת קיום.
ינון מגל, אראל סגל, גדי טאוב, אבישי בן חיים, זמרי והשני, ברדוגו ועוד ועוד - אלה האנשים שנבחרו להוביל את המכונה הזאת בדיוק בגלל זה. הם haters והם מצויינים ברדיקליזציה של ציבור. הם מכשירים את המאווים הכי אפלים, הם מתירים את השנאות הכי חשוכות, הם נותנים לגיטימציה לשנאה התהומית הזאת שהיא לב הנראטיב (גם חברי הכנסת של הליכוד עברו את האבולוציה הזאת, מדן מרידור לטלי גוטליב - אותה מהפיכה).
ואין מה לעשות, כל עוד המכונה הזאת בשיא כוחה, שיח אחדות לא יכול להתקיים בכלל, הוא ישמיד את המכונה מבפנים.
כן חברים, מתחת לאף שלכם כי אתם לא צרכנים של התכנים, התפתחה בעשור האחרון התרת דם והרשאה לשנאה במימדים שלא הכרנו. בכוונת מכוון.
כשאתם רואים ברחובות את המונולוגים האלה של ״תחזרו לאושוויץ!״, כשאתם רואים הכאה של משפחות חטופים או שכולות, כשאתם שומעים על ההצלחה של תיאוריית הבגידה מבפנים - התגובה תמיד היא הלם. ״מי האנשים האלה?״, אתם שואלים בחרדה. ״איך זה קרה?״
זה קרה כי האנשים האלה, שהיו אמורים להיות השותפים הטבעיים שלנו, שהיינו אמורים לוותר מהותית אחד לשני ולשבת ביחד, האנשים האלה עוברים כבר עשור של רדיקליזציה פסיכית, דרך רשתות חברתיות (שם גם הכוח האמיתי של ערוץ 14). והם רואים בנו אוייב. אוייב על אמת! נתניהו הצליח לפרק אותנו לשני שבטים, שאם לא נשים לב גם ישפכו דם. כשמכונה כל כך חזקה מקצינה ציבור לאורך כל כך הרבה זמן, עוברת בינינו תהום שהיא לב ליבו של המשך השלטון של נתניהו, בלי השנאה הזאת אין לו אלקטורט. והוא לא יכול בלעדיה.
אם הגעתם עד כאן אתם בטח שואלים את עצמכם אם יש בכלל מה לעשות, חוץ מלחכות למלחמת אזרחים כמובן.
אני אענה בשני מישורים, זאת דעתי בלבד, אבל התשובה שלי היא שתמיד יש מה לעשות. מדינות שלמות עברו בהיסטוריה תהליך של unradicalization - הוא ארוך, הוא לוקח זמן, אבל ברור שהוא אפשרי.
אז מה כן אפשר לעשות?!
אחת, קודם כל וזה גם מה שאני עושה בארבע השנים האחרונות בהצלחה חלקית מאוד: אנחנו חייבים to unradicalize ברשתות. בכוח, בעוצמה, ועם כסף. כרגע אין את הכסף הזה. יאללה תקווה היא טיפה בים והיא לא תשרוד, לא הצלחנו לגייס אליה את האליטה הכלכלית בישראל. ערוץ 13 לא הולך כרגע לכיוון הזה, הוא מנסה להיות עוד גירסא של 12 (אסטרטגיית ״הטלוויזיה של ישראל״), ואנחנו בבעייה תהומית. בלי תקשורת חזקה, דמוקרטית ליברלית, ברשתות ולא בתקשורת המיינסטרים, לטעמי אין לנו הרבה סיכוי בקרב התודעה.
שתיים, וזה הכי חשוב: חייבים להקים ממשלה בלי נתניהו ולהראות לו את הדרך החוצה. להראות לו את הדרך באופן יציב כדי שיהיה ברור שהאיש הזה הולך ולא יחזור. הוא אבי הנראטיב, הוא אבי המהלך שתיארתי פה והוא הקופירייטר הכי טוב של השנאה. אחריו תהיה פה היחלשות מסויימת לדעתי, אולי גם יכולת של שינוי מהותי בליכוד ובנראטיב המכונן שלו.
וגם: ממשלה שחותרת לדמוקרטיה ליברלית צריכה להפעיל רגולציה אגרסיבית על מכונת הרדיקלזציה. לא לסגור אף ערוץ, זה רעיון מטומטם. אבל לכפות את החוקים הקיימים, שערוץ 14 משתין עליהם מהמקפצה, לחוקק חוקים חדשים, ולוודא שיש גבול ומחיר להפצה של שקרים, שנאה וקונספירציות, שהם האיום הכי גדול על החברה הישראלית - הרבה יותר מאיראן, חיזבאללה או חמאס.
והכי חשוב, ואני רואה שגדי איזנקוט כבר עושה את זה: אנחנו חייבים להילחם ולהחזיר את הנראטיב שאיבדנו. חלק יקראו לזה ממלכתיות, אני חושב שצריך פה משהו עם קצת יותר תוכן, אבל האירוע ברור.
אנחנו עם אחד. יש בינינו המון משותף. קרעו אותנו לגזרים. הסיתו אותנו אחד נגד השני יותר מדי שנים. חייבים לבנות ביחד שפה חדשה, נראטיבים חדשים, להילחם בשנאה כמו שנלחמים באיום קיומי. ולקבל סוף סוף הנהגה שמסוגלת לעשות את זה. זה ייקח זמן, וידרוש השקעה כלכלית, אבל זה העתיד שלנו.
צריך להפנים: עד שמכונת הרדיקליזציה לא תיחלש ותיאבד מהזוהר שלה, ישראל תישאר מדינה מדממת ורקובה מבפנים. ״אחדות״ עם נתניהו כשהמכונה הזאת בשיא כוחה היא התאבדות מרהיבה. הוא לא יכבה אותה לעולם.
והכי חשוב: לאיזנקוט אין שניה אפילו לחכות כי המכונה הזאת מבצעת עכשיו שלב נוסף ברדיקלזציה ומבטלת את זכות הקיום של האזרחים הערבים. גם זה ייגמר בדם בסוף.
לא תהיה אחדות עם נתניהו ומכונת הרדיקלזציה שלו, זאת סתירה פנימית עמוקה שלא ניתנת לגישור. היא מחרבת אותנו מבפנים, זה כבר ה-DNA שלה.
תנהיגו אותנו. תקימו ממשלה. שנו את השיח. תקדישו המון זמן ומשאבים כדי לספר את הסיפור המאחד שכולנו צריכים. זה ייקח זמן אבל בלי זה אין למקום הזה שום סיכוי…
יאללה תקווה!
תהיו אמיצים!
חובת חובת חובת קריאה.
כן, זה על @gadi_eisenkot, אבל זה גם עלינו.
ב-2020 מפרסם קווין רוז, כתב הטכנולוגיה המצויין של הניו יורק טיימס, את הפודקאסט Rabbit Hole - אחד המסמכים הכי חשובים שפורסמו עד היום על הצורה שבה הרשתות החברתיות מעצבות מחדש את התודעה שלנו. ועל הדרך שבה הן הופכות אותנו ליותר ויותר קיצוניים!
שלושת הפרקים הראשונים של הפודקאסט מספרים את הסיפור של קיילב קיין, צעיר אמריקאי ממערב וירג׳יניה שהגיע ליוטיוב בחיפוש אחרי כיוון ושייכות, ונשאב בהדרגה לעולם של תיאוריות הקונספירציה הכי קיצוניות של האלט רייט האמריקאי.
קיין נשאב דרך יוטיוב לתנועת QAnon - תיאוריית הקונספירציה הכי מופרעת והכי מצליחה באמריקה של תחילת העשור. התיאוריה, למי שלא מכיר, מספרת על Q, דמות אנונימית שנטועה היטב בממשל בוושינגטון אבל נאמנה לאזרח הפשוט. Q משחרר לרשת מסרים על ה״דיפסטייט״ המושחת והרקוב - אליטה של פוליטיקאים, אנשי תקשורת וכלכלנים, שמנהלת רשת פדופיליה שטנית של סחר ופגיעה בילדים.
ל-QAnon יש מליוני מעריצים בארה״ב, סדרות רבות כבר נעשו על התנועה המופרעת הזאת והמעריצים שלה היו חלק חשוב מהקבוצה שעלתה על הקפיטול ב-6 לינואר כדי לעזור לטראמפ להשתלט באלימות על הקונגרס.
קיילב נשאב אליה בכל הכוח, הקצין למקומות מסוכנים ואז יצא ממנה. הסיפור שהוא מספר לקווין רוז הוא מסע הקצנה דרך התוכן שנחשף אליו ברשתות והקהילות הדיגיטליות שהצטרף אליהם. זה גם סיפור על כוח חדש שמשנה את העולם ב-20 השנה האחרונות - הכוח של הרשת להקצין קהלים עצומים ולמלא את העולם בשנאה ודחפים אלימים שלא הכרנו בעבר. לפחות לא בקצב הזה.
הסיבה שאני מספר את הסיפור הזה, היא כמובן לוקאלית. בחודש האחרון אני קורא אינסוף ניתוחים על תוצאות הבחירות, שומע המון מובילי דיעה שאני מעריך שקוראים לאחדות, ונדמה לי שנקודה אחת עמוקה ומהותית נעלמת מהשיח:
אחדות בעיני, בישראל 2026, היא פשוט בלתי אפשרית - היא לא יכולה להתקיים. כוחות חזקים מדי, עשירים מדי, משפיעים מדי, פשוט לא ייתנו לה לקרות. תישארו איתי, קצר זה לא יהיה, אבל אם תסכימו איתי בסוף הטיול הזה אני חושב שתקבלו כלים להבין קצת אחרת את המציאות שאנחנו עומדים מולה. ואת הדרך האמיתית והלא קצרה, כדי להשיג פה אחדות אמיתית ועתיד טוב יותר. ספויילר: היא לא יכולה להתממש כל עוד נתניהו איתנו.
בואו נלך רגע להתחלה. תוצאות הבחירות בישראל מציירות באופן מובהק ממש שאנחנו מחולקים ל-4 שבטים שלאף אחד מהם אין רוב: המחנה הדמוקרטי ליברלי (שהוא הגדול מכולם), המחנה הלאומי אמוני, הציבור החרדי והחברה הערבית. ממעוף הציפור ובהתעלמות מהניואנסים, אלה הזהויות העיקריות שמרכיבות את פסיפס החיים שלנו. וכדי להקים פה ממשלה, צריך לקיים שותפות אמיתית בין לפחות שתיים מהארבע. אין שום דרך אחרת!
את תמונת המאקרו הזאת (ואת הדמוגרפיה שלה) הבין בנימין נתניהו, כרגיל, הרבה לפני כולם.
ב-1995 נחת בישראל היועץ הכי רעיל והכי חשוב שידעה הפוליטיקה הישראלית, ארתור פינקלשטיין. הוא הגיע לכאן כדי לעזור לנתניהו להיבחר לראשות הממשלה אחרי רצח רבין - משימה שנראתה אז בלתי אפשרית. ואחרי שלמד את החברה הישראלית לעומק, האיש חסר העכבות הזה הגיש לנתניהו נראטיב חדש שיתן לו שלטון לשנים רבות.
הנה הוא, במילים שלי: ״חייבים לפרק את האתוס הישראלי, את הדבק שמחבר אותנו, ולחלק את הציבור מחדש: לישראלים וליהודים״.
היהודים הם הדתיים והמסורתיים בישראל, מרכז ופריפריה, רבים מהם מזרחים - הזהות היהודית שלהם חזקה מאוד, מכוננת, ואפשר לנגן עליה באופן עמוק מאוד.
הישראלים הם אלה שהזהות ״העברית״ שלהם חזקה יותר. הם מעריכים את מאיר שלו באותה המידה שהם אוהבים לקרוא בתנ״ך, בהכללה גסה. הזהות שלהם מורכבת מהכאן והעכשיו והזיקה שלהם ליהדות חלשה יותר. העיניים שלהם נשואות גם מערבה, כלכלית וערכית ותרבותית.
עד שהגיעו פינקלשטיין ונתניהו לישראל, האתוס הישראלי היה להלחים את שתי הזהויות האלה, להראות שהן עובדות ביחד ושאחים אנחנו. כל מהות הבנייה של החברה הישראלית הייתה למצוא דרך לשלב בין הזהויות, שהן למעשה ברית המשרתים הציונים הנושאים בנטל, שני השבטים שעל גבם היינו אמורים לכתוב את הסיפור הישראלי.
כן, היה קיפוח (גם המשפחה שלי סבלה ממנו). וכן, הייתה הזנחה של הפריפריה. והיו ויכוחים סוערים על כפייה דתית. והיה מתח תמידי, שקיים בכל מדינה, בין המקומי לאוניברסלי - אבל אף אחד לא דמיין להפוך את שתי הזהויות האלה, את שני השבטים המרכזיים שעליהם נבניתה מדינת ישראל, לאוייבות אחת של השנייה.
עד שהגיע נתניהו.
עד שהחליט לבנות נראטיב חדש, מפלג, שכבר יותר מ-30 שנה הוא תפיסת העבודה שלו והמנוע המכונן. ״השנאה שמאחדת את המחנה״, קרה לזה נתן אשל. אבל בואו נפשט רגע את הנראטיב שעומד מאחורי השנאה הזאת.
הקריעה של פינקלשטיין בין שני השבטים שהיו אמורים לחלוק יחד את המיינסטרים הישראלי עובדת ככה (ניסוח שלי):
״הישראלי שכח מה זה להיות יהודי. היהדות לא מעניינת אותו, הוא ערב רב שהתמכר לתרבות המערב ומעוניין לגזול ולהחריב את הזהות היהודית.
״הישראלי הוא איום. העקרונות המכוננים שלו הם עגלה ריקה, הוא מתבולל, הוא יביא אותנו למדינת כל אזרחיה, הוא שותף של הערבים, הוא יחזיר כל פיסת אדמה והכי חשוב: הוא יעקור את הזהות המכוננת שלכם ושל הילדים שלכם, את היהדות!
״הישראלי הוא השמאל. הישראלי הוא בוגד. הישראלי מעוניין לעקור לכם את הזהות. הישראלי הוא אוייב מבפנים!״
על הסיפור הזה, על הקריעה האלימה הזאת שלנו, הבטיח פינקלשטיין לנתניהו שני דברים:
1. אפשר לרתום אליו את הציבור החרדי, גם אם הוא לא ציוני, ולייצר ברית שהדמוגרפיה נותנת לה רוח גב אינסופית ושלטון נצח.
2. אם תחזור על המסרים האלה מספיק פעמים, בעוצמה מספיק גדולה, שוב ושוב ושוב - אפשר יהיה לפרק את האתוס הישראלי וליצור חברה חדשה שמתגבשת סביב הזהויות החדשות. החברה הזאת תהיה מקוטבת ומפולגת ומשוסעת עד העצם, אבל היא תייצר קרקע אלקטורלית שתבטיח לך שלטון.
החל מ-1996 (יש שיתחילו ובצדק את הספירה ברצח רבין), יוצאת לדרך המורשת האמיתית של נתניהו, זאת שבעיניי (חוץ מהשבעה לאוקטובר) תהיה הזכרון העיקרי ממנו: פירוק החברה הישראלית והאתוס המכונן והמחבר שלה כדי לאחוז בשלטון.
פרס יחלק את ירושלים.
ברק יחלק את ירושלים.
אולמרט יחלק את ירושלים.
הם מפחדים!
הם שכחו מה זה להיות יהודים.
האוטובוסים של השמאל מסיעים את הערבים הנוהרים.
וכמובן כמובן, שמאלנים בוגדים.
אתם מכירים כבר את הנראטיב הזה, הוא איתנו, דופק לנו בראש כבר עשורים…
אבל משהו השתבש לנתניהו בדרך. התקשורת הישראלית בשנות ה-90 הייתה ריכוזית מאוד, עוד לא היה לנו אינטרנט, והיא לא שיתפה פעולה עם המסרים האלה.
ב-1999 אחרי שנתניהו מפסיד לאהוד ברק הוא מבין דבר אחד (הסיפור הזה מתואר אגב יפה מאוד דווקא בבלוג ישן של עמית סגל): הוא חייב לבנות תקשורת משלו, צייתנית, שתעזור לו להדהד את הסיפור המכונן. כי בלי לפרק את שני השבטים העיקריים, אין לו שלטון.
בתחילת שנות ה-2000 יוצא נתניהו לכל העולם כדי לחפש כסף אידיאולוגי, פילנתרופי, כדי לבנות מכונת מסרים שתעקוף את התקשורת הישראלית שהוא כל כך מתעב.
זה מתחיל בשלדון אדלסון ו״ישראל היום״ (כנראה שוחד הבחירות הגדול בתולדות המדינה) - מתנה של מיליארד שקל ועיתון חינמי שמהדהד את הנראטיב של נתניהו בלי הפסקה.
אבל ״ישראל היום״, שנתניהו הלך לבחירות כשחשב שהוא תחת איום, לא הצליח לבצע את העבודה לבד. הוא היה משמעותי, אבל לא מכריע.
לנתניהו זה לא הספיק. הוא המשיך לחפש שותפים אידיאולוגיים, מיליארדרים כמובן, כדי לחולל את המהפיכה הנראטיבית שלו ולשלוט באופן הרמטי בשיח. הוא מצא אותם, הוא אובססיבי לתקשורת והוא תמיד מוצא אותם.
ואז הגיעו הרשתות החברתיות! כמו מתנה משמיים הם הגיעו. גן עדן לפופוליזם, בלי רגולציה, עם אלגוריתמים שמתענגים על שנאה וקיטוב וקונספירציות, זאת הייתה צלחת הפטרי שהוא רק חיכה לה. ושוב, הרבה הרבה לפני כולם, נתניהו זיהה את ההזדמנות והסתער עליה בכל הכוח. ובאפקטיביות מדהימה.
תראו, לי אין ספק שבלי הרשתות החברתיות נתניהו לא היה ראש הממשלה שלנו. מזמן כבר. אבל כדי להבין מה קרה פה ב-15 השנה האחרונות (ולמה היועצים הכי קרובים אליו הם דווקא אלה שמתמחים ברשתות), צריך לחזור חזרה רגע לפודקאסט של קווין רוז ולנקודה הארכימדית שעליה יושב הכוח של נתניהו - כי זאת הסיבה שלא תהיה איתו אחדות מעולם.
נתניהו הבין דבר אחד משמעותי שקווין רוז מתאר בצורה מרהיבה ממש בפודקאסט שלו: הרשתות החברתיות הן הרבה יותר מכלי תקשורת חדשים שמאפשרים דמוקרטיזציה של תוכן. הרשתות החברתיות, וכאן אני מגיע ללב הפוסט הזה, הן מכונות הרדיקליזציה הכי אפקטיבית שידע העולם אי פעם.
״רדיקלזיציה״, זאת המילה שאתם צריכים לקחת מהפוסט הזה, היא האירוע! היכולת לא רק לתקף לאנשים שהדיעות שלהם נכונות, אלא לקחת אותם למסע הקצנה. ולעשות זה מהר! ולהקצין אותם הכי חזק שיש!
במאה הקודמת ביצעו גבלס והיטלר את מסע הרדיקלזציה הקיצוני ביותר שידעה האנושות. זה לקח להם 15 שנה. סטלין העביר את הציבור הרוסי, רדיקלזיציה. חמאס, ולכן עד שלא יילך מפה כלום לא ישתנה, לקח את החברה העזתית וביצע בה רדיקלזיציה מופרעת, דרך ספרי הלימוד. גם זה לקח זמן.
אבל שום דבר לא הכין אותנו לקצב שבו האינטרנט מבצע את אותה הרדיקליזציה, ואת המהירות שבה יכול אדם להיחשף לעוד ועוד ועוד תכנים מאותו הסוג, כשהאלגוריתם מיד מציע עוד כאלה, קיצוניים יותר ויותר.
משהו חדש הגיעה לעולם בעשור הקודם: מכונת רדיקליזציה בהיקפים שלא הכרנו, עם כוח עצום כל עוד מבצעים את ה-playbook, כל עוד הנראטיב קיצוני מספיק, כל עוד מייצרים עוד ועוד תוכן שחוזר וחוזר על אותו דף מסרים.
הכינוי ״מכונת הרעל״, שנדמה לי שהגיע מנפתלי בנט, הוא השם הרווח שבו אנחנו מתארים את התקשורת שבנה נתניהו: ערוץ 14, גלי ישראל, קבוצות ווטסאפ, שופרות גם במיינסטרים, עולם קטן ועוד ועוד (יש מלא)…
זה קופירייטינג טוב, ״מכונת הרעל״, כי מישהו היה צריך לתת שם לתקשורת שאין בינה לבין תקשורת נורמלית דבר וחצי דבר. מה שבנט ניסה לעשות זה לעזור לציבור להבדיל בין תוכן שמגיע ממכונת תעמולה לתוכן שמגיע מערוץ תקשורת.
אבל תרשו לי להציע לכם שם אחר למכונת התעמולה המשומנת הזאת, כדי להבין את הכוח העצום ואת הנזק העצום שהיא מבצעת בחברה הישראלית: זאת פשוט מכונת רדיקליזציה.
המטרה שלה היא לא לתת לקולות מושתקים זמן אוויר, אין לה שום רצון להראות מלא גוונים של ימין או שיח ביקורתי. המכונה של נתניהו, ולכן גם הליהוק של כל הגיבורים שלה, היא מכונה שמטרתה היא to radicalize people. היא מכונה שמטרתה להטמיע את הסיפור של פינקלשטיין על סטרואידים:
להסביר למחנה הלאומי את הסיפור שלו, הוא ״היהודי״!
ובעיקר בעיקר, לבנות את הדמון, האיום, ״הישראלי״, כדי ששני הצדדים יישארו אוייבים ששונאים זה את זה כשהם במלחמה תמידית שהיא מלחמת קיום.
ינון מגל, אראל סגל, גדי טאוב, אבישי בן חיים, זמרי והשני, ברדוגו ועוד ועוד - אלה האנשים שנבחרו להוביל את המכונה הזאת בדיוק בגלל זה. הם haters והם מצויינים ברדיקליזציה של ציבור. הם מכשירים את המאווים הכי אפלים, הם מתירים את השנאות הכי חשוכות, הם נותנים לגיטימציה לשנאה התהומית הזאת שהיא לב הנראטיב (גם חברי הכנסת של הליכוד עברו את האבולוציה הזאת, מדן מרידור לטלי גוטליב - אותה מהפיכה).
ואין מה לעשות, כל עוד המכונה הזאת בשיא כוחה, שיח אחדות לא יכול להתקיים בכלל, הוא ישמיד את המכונה מבפנים.
כן חברים, מתחת לאף שלכם כי אתם לא צרכנים של התכנים, התפתחה בעשור האחרון התרת דם והרשאה לשנאה במימדים שלא הכרנו. בכוונת מכוון.
כשאתם רואים ברחובות את המונולוגים האלה של ״תחזרו לאושוויץ!״, כשאתם רואים הכאה של משפחות חטופים או שכולות, כשאתם שומעים על ההצלחה של תיאוריית הבגידה מבפנים - התגובה תמיד היא הלם. ״מי האנשים האלה?״, אתם שואלים בחרדה. ״איך זה קרה?״
זה קרה כי האנשים האלה, שהיו אמורים להיות השותפים הטבעיים שלנו, שהיינו אמורים לוותר מהותית אחד לשני ולשבת ביחד, האנשים האלה עוברים כבר עשור של רדיקליזציה פסיכית, דרך רשתות חברתיות (שם גם הכוח האמיתי של ערוץ 14). והם רואים בנו אוייב. אוייב על אמת! נתניהו הצליח לפרק אותנו לשני שבטים, שאם לא נשים לב גם ישפכו דם. כשמכונה כל כך חזקה מקצינה ציבור לאורך כל כך הרבה זמן, עוברת בינינו תהום שהיא לב ליבו של המשך השלטון של נתניהו, בלי השנאה הזאת אין לו אלקטורט. והוא לא יכול בלעדיה.
אם הגעתם עד כאן אתם בטח שואלים את עצמכם אם יש בכלל מה לעשות, חוץ מלחכות למלחמת אזרחים כמובן.
אני אענה בשני מישורים, זאת דעתי בלבד, אבל התשובה שלי היא שתמיד יש מה לעשות. מדינות שלמות עברו בהיסטוריה תהליך של unradicalization - הוא ארוך, הוא לוקח זמן, אבל ברור שהוא אפשרי.
אז מה כן אפשר לעשות?!
אחת, קודם כל וזה גם מה שאני עושה בארבע השנים האחרונות בהצלחה חלקית מאוד: אנחנו חייבים to unradicalize ברשתות. בכוח, בעוצמה, ועם כסף. כרגע אין את הכסף הזה. יאללה תקווה היא טיפה בים והיא לא תשרוד, לא הצלחנו לגייס אליה את האליטה הכלכלית בישראל. ערוץ 13 לא הולך כרגע לכיוון הזה, הוא מנסה להיות עוד גירסא של 12 (אסטרטגיית ״הטלוויזיה של ישראל״), ואנחנו בבעייה תהומית. בלי תקשורת חזקה, דמוקרטית ליברלית, ברשתות ולא בתקשורת המיינסטרים, לטעמי אין לנו הרבה סיכוי בקרב התודעה.
שתיים, וזה הכי חשוב: חייבים להקים ממשלה בלי נתניהו ולהראות לו את הדרך החוצה. להראות לו את הדרך באופן יציב כדי שיהיה ברור שהאיש הזה הולך ולא יחזור. הוא אבי הנראטיב, הוא אבי המהלך שתיארתי פה והוא הקופירייטר הכי טוב של השנאה. אחריו תהיה פה היחלשות מסויימת לדעתי, אולי גם יכולת של שינוי מהותי בליכוד ובנראטיב המכונן שלו.
וגם: ממשלה שחותרת לדמוקרטיה ליברלית צריכה להפעיל רגולציה אגרסיבית על מכונת הרדיקלזציה. לא לסגור אף ערוץ, זה רעיון מטומטם. אבל לכפות את החוקים הקיימים, שערוץ 14 משתין עליהם מהמקפצה, לחוקק חוקים חדשים, ולוודא שיש גבול ומחיר להפצה של שקרים, שנאה וקונספירציות, שהם האיום הכי גדול על החברה הישראלית - הרבה יותר מאיראן, חיזבאללה או חמאס.
והכי חשוב, ואני רואה שגדי איזנקוט כבר עושה את זה: אנחנו חייבים להילחם ולהחזיר את הנראטיב שאיבדנו. חלק יקראו לזה ממלכתיות, אני חושב שצריך פה משהו עם קצת יותר תוכן, אבל האירוע ברור.
אנחנו עם אחד. יש בינינו המון משותף. קרעו אותנו לגזרים. הסיתו אותנו אחד נגד השני יותר מדי שנים. חייבים לבנות ביחד שפה חדשה, נראטיבים חדשים, להילחם בשנאה כמו שנלחמים באיום קיומי. ולקבל סוף סוף הנהגה שמסוגלת לעשות את זה. זה ייקח זמן, וידרוש השקעה כלכלית, אבל זה העתיד שלנו.
צריך להפנים: עד שמכונת הרדיקליזציה לא תיחלש ותיאבד מהזוהר שלה, ישראל תישאר מדינה מדממת ורקובה מבפנים. ״אחדות״ עם נתניהו כשהמכונה הזאת בשיא כוחה היא התאבדות מרהיבה. הוא לא יכבה אותה לעולם.
והכי חשוב: לאיזנקוט אין שניה אפילו לחכות כי המכונה הזאת מבצעת עכשיו שלב נוסף ברדיקלזציה ומבטלת את זכות הקיום של האזרחים הערבים. גם זה ייגמר בדם בסוף.
לא תהיה אחדות עם נתניהו ומכונת הרדיקלזציה שלו, זאת סתירה פנימית עמוקה שלא ניתנת לגישור. היא מחרבת אותנו מבפנים, זה כבר ה-DNA שלה.
תנהיגו אותנו. תקימו ממשלה. שנו את השיח. תקדישו המון זמן ומשאבים כדי לספר את הסיפור המאחד שכולנו צריכים. זה ייקח זמן אבל בלי זה אין למקום הזה שום סיכוי…
יאללה תקווה!
תהיו אמיצים!
1
58
Dorit Orly 🎗 retweeted
מעניין אם עיתון האופנועים פולגז יודע שכתב האופנועים שלהם הוא גזען שרואה ב 20 אחוז מאזרחי המדינה כאויב
Dorit Orly 🎗 retweeted
במבצע "שומר חומות" הוצת בית כנסת בלוד, מנסור עבאס הגיע למקום בכדי להזדהות עם התושבים היהודים וגינה את הצתת בית הכנסת.
שלשום הוצת והושחת מסגד בכפר דחי שליד עפולה. אף חבר ממשלה לא הגיע להזדהות עם התושבים, ולא נשמע שום גינוי של הממשלה או העומד בראשה.
אז מי תומך טרור?
Dorit Orly 🎗 retweeted
שמעו סיפור.
היום לפני 3 שנים קבינט המלחמה אישר את עסקת החטופים הראשונה.
משפחות החטופים, שלא ידעו באותו הרגע מי לחיים ומי למוות, דרשו לפגוש את נתניהו.
הדרישה הייתה - פגישה ראשונה של כל משפחות החטופים. בלי סלקציה. כל משפחה רצתה לזעוק מדם ליבה בניסיון להציל את בן המשפחה.
התשובה ממשרד ראש הממשלה הייתה לא פחות ממדהימה: תתקיים פגישה, אבל ״יש רק 90 מקומות באולם״.
תשובתנו הייתה: אין דבר כזה, כל המשפחות יגיעו. בפעם הבאה תדאגו שחמאס יחטוף רק 90 חטופים כמניין המקומות בחדר.
המשפחות החליטו לא לוותר. הן נעמדו מחוץ לשער הקריה והודיעו: או שכולם נכנסים, או אף אחד.
באורח פלא החדר הורחב בתוך כשעה, כל ה 131 משפחות נכנסו.
מצרף לכם כאן את הניסיון שלי להזהיר את אדון טופז לוק מפני החרפה שבסלקציה בין משפחות.
תגובתו לא התקבלה עד היום
Dorit Orly 🎗 retweeted
יוסי ורטר: וזה מביא אותנו ללב המזימה. לדברי בכיר במערכת האכיפה, כשזיני מתדרך שהחקירה נמשכת, ויש ראיות וחשדות, הוא בונה תיק נגד המפלגות הערביות, לקראת הבחירות הבאות. מצד אחד הוא מתדלק אווירה עוינת וחשדנית נגד 21% מהציבור הישראלי. מצד שני, הוא מייצר את העילות לפסילת רשימות ערביות בעתיד. כששב"כ יבוא עם תיק ראיות עב כרס לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־27, האפקט יהיה קטלני. נכון שהתחנה האחרונה היא בג"ץ, אך לא תמיד יש לשופטים דרך וזמן לרדת לעומקן של הראיות שהוצגו להם.
"זיני מנהל קמפיין ציבורי־פוליטי, מנותק לחלוטין מעובדות וחומרי חקירה", מוסיף הבכיר במערכת האכיפה, "וגם אם זה יסתיים בכלום ושום דבר, נתניהו את שלו קיבל, כמו באותה הודעת דוברות מפוצצת של המשטרה בבוקר הבחירות על מעצר פעילי רע"מ. ומי שחושב שהבחירות הבאות יתנהלו באופן הוגן ושוויוני, כשאדם כמו זיני שמחויב במאה אחוז לנתניהו עומד בראש שב"כ – לא מבין איפה הוא חי וכמה מסוכן המצב".
haaretz.co.il/news/elections…
Dorit Orly 🎗 retweeted
הם רק רוצים לאזן בין הרשויות 🫶🏻
"המדינה והציונות החילונית הגיעו לסוף דרכן" - כששמחה רוטמן אמר את החלק השקט בקול.
(אני יודע שאני כותב הרבה על הימין החרד"לי אבל על זה במיוחד אני ממש מבקש שלא תוותרו.)
אחת התופעות המסוכנות שאנחנו פספסנו כציבור יהודי-ליברלי, היא העובדה שתוכנית ההתנתקות גרמה לצמיחה של הרבה גורמים בימין הדתי והחרד"לי שמאמינים, כתפיסה עמוקה, שצריך לחסל את ישראל היהודית והדמוקרטית ואת כל הערכים של הציונות החילונית.
ההתנתקות נשמעת לנו מזמן אבל הרבה מההשתלטות הדתית על הימין שאנחנו רואים היום התחילה כבר אז להתעצם ולעלות מדרגה, למשל דרך תנועת "השמרנות".
היה אז רגע נדיר של כנות שבו הרבה מהשחקנים הדתיים פרשו את תפיסתם הקיצונית לגבי מדינת ישראל - תפיסות שהם הסתירו אחר כך, כשהם אשכרה הלכו להשתלט על הימין ועל ישראל מבפנים.
בספר שלי, למשל, אני מביא טקסטים ממש מסמרי שיער, ברמה של "דיפ סטייט", שהציבור הליברלי התעלם מהם לגמרי, והיום לצערי מתגשמים מול עינינו (עיינו ערך דוד זיני).
הטקסט הבא הוא דוגמא נוספת לתפיסות האלה - ומגיעה ישר מאחד הברגים המרכזיים של ההשתלטות הדתית הזאת: שמחה רוטמן.
את רוטמן אנחנו נכיר בתור פנים של הרפורמה המשפטית.
בטקסט למטה, שפורסם בעיתון "הצופה" בזמן ההתנתקות, אפשר להיחשף לתפיסת העומק שלו כבוגר ישיבה צעיר בשנות העשרים שלו:
"ברוב שנותיהן, הציונות והמדינה היוו איום על שלמותו הרוחנית של העם"
"עכשיו.. המדינה והציונות החילונית הגיעו לסוף דרכן, והן מביאות הרס חורבן לא רק במישור הרוחני, אלא מחריבות גם את הפן הגשמי של הגאולה"
"אני חושב שהגיע הזמן להבין שמדינת ישראל היא האיום הכי גדול שיש על עם ישראל כיום, ואין לנו חלק ונחלה איתה."
"זה אומר שההמנון והדגל הם לא רלוונטיים עבורי."
על הדרך הוא כמובן מכנה את החילונים "מקולקלים רוחנית".
להרבה ממכם הטקסטים האלה בטח נשמעים קצת חרדיים. צריך להבין שבעומק, התפיסה המתחרדת-לאומית לא שונה מאוד מהתפיסה החרדית בכל מה שקשור לישראל הדמוקרטית והליברלית.
ההבדל הוא שאם החרדים אומרים "ישראל הליברלית אז בוא נתרחק", אז המתחרדים-לאומיים אומרים "ישראל הליברלית זה גועל נפש אז בואו נהפוך אותה למדינת תורה."
למה אני מספר לכם את זה?
קודם כל, מהסיבה המצחיקה, שאם טקסט כזה היה מתפרסם מעטו של ח"כ ערבי, כל ערוץ 14 היה יוצא במשדר מיוחד להוציא אותו להורג.
אבל החרד"לים יכולים להגיד מה שהם רוצים על המדינה. זה ברור להם מאליו.
ודבר שני: למרות שהתפיסות האלה הניעו מאחורי את התהליכים האנטי-ליברליים הקיצוניים של ישראל בעשורים האחרונים, שמחה רוטמן עדיין מדבר איתנו על זה שהוא בכלל מודאג מ"חוסר איזון בין הרשויות". טקסטים כמו שציטטתי כאן נשמרים לפורומים דתיים פנימיים.
ואגב שמחה, אני רוצה להיות הוגן איתך: אם שינית את דעותייך מאז, אתה מוזמן להגיב לטקסטים האלו שלך, ואני אפרסם בעמוד כאן כל תגובה שתהיה לך
Dorit Orly 🎗 retweeted
ואחר כך אומרים לך - מה פתאום, לא פוסלים את כל הערבים, רק את הנציגים שלהם בכנסת. כן, אה?
לעזאזל שיוויון ו/או עובדות: חברי כנסת ופנליסטים בערוץ 14 מקדמים את התפיסה שאין משרה או תפקיד הראויים לערבים בישראל.
@kann #מהצד_השני
Dorit Orly 🎗 retweeted
לכל מי שנבהלו או הרימו גבה מהדיווח הזה ב-ynet: אין בזה כלום. כנסו לאתר CBS ותראו שהדיווח שלהם הוא... חכו לזה... מגורמים ישראלים 🤦🏻♂️
במלים אחרות: כתב CBS (בישראל), דוב משהו, מדווח באתר האמריקאי גורמים ישראלים - ובישראל זה מדווח כחדשות מגורמים אמריקאים. מבריק.
































