מופיעים בספק

פרק חדש דנדש של "לא כוחות"....ואחרון. לפחות בינתיים. אחרי שלוש שנים וחצי ו-142 פרקים שהוקלטו במרתף של טל, במלון בברלין, מהלובי בגאורגיה, מהדירה החדשה בהוד השרון, מאולפני 99 ברמת השרון, לפעמים בלי מיקרופון, רוב הזמן בלי מצלמה, לפעמים היו פרקים שהוקלטו פעמיים...אחרי כל אלה, זה הזמן לשים נקודה. הפודקאסט "לא כוחות" עם @talberman, שניסה לסכם את השבוע הספורטיבי מזווית אחרת, רחבה יותר, היה ללא ספק אחד הדברים המיוחדים שיצא לי לעשות בחיי. אולי כי זה לא בדיוק היה על ספורט, אלא על הרבה מעבר לזה. זה היה על פילוספיה, על פסיכולוגיה ופוליטיקה עכשווית או היסטוריה, ובעצם מה לא. ואולי כי זה לא באמת היה "פודקאסט". בטח לא כזה שמנסה להתנהל ב-2026. לא באמת ניסינו לקדם אותו יותר מדי, לא באמת ניסינו לשווק, לא הוצאנו סרטונים או רילים שיביאו אינטרקציה. פשוט כי זו הייתה שיחה, ולמי יש כוח לכל השטויות מסביב. שיחה בין שני חברים טובים שמדברים על הדבר שהם הכי אוהבים - ספורט. לצערי, בשל משעולי החיים וההזדמנויות השונות שנקרו בדרך, נוצר עומס. וגם הסאגה הרפואית האחרונה שליוותה אותי ואת פניי בחודשים האחרונים, גרמה קצת לחשוב. לכן הגעתי למסקנה, לא בלב שלם, שנכון כרגע לעצור. העניין הוא שדברים לא באמת משתנים. אני וטל עדיין חברים טובים, שנינו עדיין אוהבים לדבר על ספורט, ועדיין אוהבים לדבר על ספורט האחד עם השני. פשוט מעכשיו זה לא יהיה עם מיקרופון פתוח ורק שנינו - לפחות עד להודעה חדשה. אז תודה לכל מי שליווה אותנו עד עכשיו, תודה שהאזנתם והגבתם ואפילו יצרתם קהילה, גם בלי שאנחנו התאמצנו מדי לשמר אותה. מקווה שנהניתם כמונו מהמסע הזה. ובפרק היום, דיברנו על אותם דברים מהעבר - רק בדרך קצת שונה: על מצב הכדורגל הישראלי ונבחרת ישראל, על האיום המדיני על הספורט שלנו ומה המשמעויות, על רונאלדו והלב העצוב שלו, על מנצ'סטר סיטי ואיך נכון להעניש אותה, על פרישות בספורט וגם איך הכל התחיל. אז בפעם האחרונה, כרגע - האזנה נעימה. לינק בתגובה הראשונה