INSS

האם חיזבאללה יתקוף את ישראל במקרה של מלחמה מול איראן? הפרק החדש של ״משדרים ביטחון״ עם אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, ועמנואל אלבז-פלפס, זמין ביוטיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>

מה שווה ברית ביטחונית אם לא מקיימים אותה ברגע האמת? העולם הערבי מלא בהסכמי הגנה, קואליציות ושותפויות ביטחוניות. אבל כשהאיומים הופכים למלחמה, שאלת המחויבות ההדדית נעשית מורכבת הרבה יותר. החוקר הבכיר ד"ר יואל גוז'נסקי בוחן את הניסיון המצטבר של מדינות ערב לבנות ביטחון קולקטיבי, את הפער בין ההתחייבויות למימושן ואת המשמעויות של הבריתות המתהוות באזור עבור ישראל >>> inss.org.il/he/publication/a…

מהשפעה דתית ותרבותית ועד למימון טרור ופעילות חשאית: האם איראן וחזבאללה ביססו בברזיל תשתית המהווה איום ביטחוני? החוקרים דני סיטרינוביץ ושרלוט קוב בוחנים כיצד רשתות השפעה, קשרים עם גורמי פשיעה ופעילות פיננסית עשויים ליצור יחד תשתית לפעילות עוינת - ומה המשמעות לביטחונה של ברזיל >>> inss.org.il/he/publication/i…

מי באמת שולט בבאב אל-מנדב? החוקר הבכיר יואל גוז'נסקי כותב: השליטה במצר באב אל-מנדב אינה נקבעת רק על פי זהות הכוח המחזיק בחופיו, אלא גם על פי יכולתו לאיים על כלי שיט העוברים בו. זוהי הבחנה קריטית להבנת המלחמה בתימן, כוחם של החות'ים והאתגר הניצב בפני ערב הסעודית והקהילה הבינלאומית. השאלה מי שולט בבאב אל-מנדב נשמעת פשוטה, אך התשובה מורכבת הרבה יותר. מבחינה גאוגרפית וצבאית, החות'ים אינם שולטים בכל חופי המצר, ובוודאי שלא בכל האיים והשטחים הסמוכים לו. חלקים חשובים מהחוף המערבי של תימן נמצאים בידי כוחות המתנגדים להם. אלא שהשליטה בשטח אינה זהה לשליטה בתנועה הימית. במציאות הצבאית של ימינו, אין הכרח להחזיק בשני צדי מצר אסטרטגי כדי לשבש את השיט בו. החות'ים ממחישים היטב את ההבחנה בין שליטה טריטוריאלית לבין שליטה באמצעות אש. באמצעות טילים נגד ספינות, כלי טיס בלתי מאוישים, כלי שיט בלתי מאוישים ואמצעי לחימה נוספים, הם מסוגלים לאיים על כלי שיט גם ממרחק ניכר מקו החוף. למעשה, האיום החות'י אינו מוגבל למצר עצמו, אלא משתרע גם על חלקים נרחבים של הים האדום ומפרץ עדן. לכן, גם אם יאבדו שטחים נוספים לאורך החוף, אין פירוש הדבר שיאבדו בהכרח את יכולתם לשבש את התנועה הימית. החות'ים אינם צריכים להטביע כל ספינה, ואפילו לא לפגוע ברובן. די באיום אמין ומתמשך כדי להעלות את פרמיות הביטוח, להרתיע חברות ספנות ולהביא להסטת תנועה ימית לנתיבים ארוכים ויקרים יותר. מכאן נובעת מסקנה חשובה לגבי המלחמה בתימן. גם אם כוחות המתנגדים לחות'ים יצליחו להתקדם לאורך החוף המערבי, להשתלט על נמלים או להרחיקם מאזור המצר, הישג טריטוריאלי כזה לא יבטיח בהכרח את חופש השיט. לשם כך נדרשת פגיעה מתמשכת ביכולת החות'ית לאתר מטרות, לשגר אמצעי לחימה ולחדש את מלאי הנשק שלה. גם פעילות צבאית מוצלחת אינה מבטיחה הסרה מוחלטת של האיום, במיוחד כאשר מדובר בארגון המסוגל לפעול באמצעות מערכים מבוזרים וניידים. המשמעות רחבה בהרבה מתימן. עבור ערב הסעודית, המבקשת להסתמך על הים האדום כחלופה אסטרטגית למצר הורמוז, מדובר בפגיעות כפולה. גם אם ניתן להעביר נפט ותוצרת אחרת מערבה, אין בכך פתרון מלא אם נתיב היציאה הדרומי מהים האדום נותר מאוים. עבור הכלכלה העולמית, בפגיעה באמינותו של אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם. החות'ים אינם מסוגלים בהכרח לסגור את המצר לחלוטין, אך יכולים להפוך את המעבר בו למסוכן, יקר ובלתי צפוי. כל ניסיון להבטיח את חופש השיט שיתמקד רק בשאלה מי מחזיק בחופי תימן, ולא בשאלה מי מסוגל להפעיל מהם אש, יחמיץ את לב הבעיה.

ארה"ב מבקשת לצמצם את נוכחותה הצבאית במזרח התיכון. איך זה ישפיע על מעמדה באזור, ואיפה ישראל נכנסת לתמונה? חוקרי המכון אלדד שביט וג'סי ויינברג בוחנים את עתיד המעורבות האמריקאית, את השפעתה האפשרית על הסדר האזורי ואת המשמעויות עבור ישראל >>> inss.org.il/he/publication/u…

הסרת חשבונות השפעה זרה לקראת הבחירות: האם בכך מסתיים המבצע? עמית כהן ורעות דוד, חוקרות תחום התודעה וההשפעה הזרה במכון, כותבות: ימים ספורים לפני הבחירות בישראל הודיע שירות הביטחון הכללי כי במסגרת פעילות משותפת עם מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה וועדת הבחירות המרכזית, אותרו והוסרו חשבונות ברשתות החברתיות ששימשו לפעילות השפעה זרה. בין היתר הוסרו שני חשבונות X (לשעבר טוויטר) מרכזיים במבצעי ההשפעה: מרים קוזק, פרופיל איראני שצבר כ־20 אלף עוקבים, ועזאדין דווידאר, מפעיל קמפיין ״איסנאד״ המיוחס לאחים המוסלמים. מדובר בצעד חשוב להגנה על טוהר הבחירות והשיח הציבורי מפני ניסיונות התערבות זרים, אך הניסיון הבינלאומי מלמד כי הסרת חשבונות אינה בהכרח סוף הסיפור. כך למשל, במחצית הראשונה של 2026 הסירה חברת Meta רשת השפעה איראנית שפעלה בפייסבוק ובאינסטגרם ופנתה לקהלים בארצות הברית ובעיראק. מפעילי הרשת ניסו לשקם את התשתית שנפגעה, והפעם בשיטה אחרת: במקום להשקיע בבניית פרסונות פיקטיביות מפורטות ואמינות, עברו ליצירה מהירה של חשבונות רבים. Meta זיהתה והסירה גם את החשבונות החדשים. במקרה נוסף, לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2024, לאחר שהרשויות החרימו מעל ל-30 דומיינים ששימשו את מבצע ההשפעה הרוסי Doppelganger, הוקמו בתוך יממה כ-12 אתרים חדשים או משוחזרים שנועדו להחליף את התשתיות שנפגעו. מחקר של DFRLab מצא כי פעילות הפצת התכנים נמשכה בקצב דומה לזה שקדם לפעולת האכיפה. בשני המקרים ניכרה יכולתם של מפעילי המבצעים להסתגל לפעולות סיכול, לשקם תשתיות שנפגעו ואף לשנות דפוסי הפעולה. ומה המשמעות עבור ישראל? במחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) זוהתה פעילות השפעה מצד איראן, רשת איסנאד ומבצע ההשפעה הרוסי Doppelganger. פעילות זו מנצלת את תקופת הבחירות כדי להעמיק שסעים חברתיים ולשחוק את אמון הציבור במוסדות המדינה ובתהליך הדמוקרטי. לכן, אין לשלול ניסיונות לחדש פעילות שסוכלה באמצעות חשבונות חלופיים, שינוי זהויות או מעבר לערוצי הפצה אחרים. עם זאת, בהיעדר מידע פומבי על מפעילי החשבונות שהוסרו בישראל, לא ניתן לייחס אותם לגורם זר מסוים או לקבוע כי צפויה תגובה איראנית ישירה. האתגר המרכזי כעת הוא להבטיח שהסרת החשבונות לא תהיה פעולה נקודתית בלבד, אלא חלק ממאמץ מתמשך להגנה על מרחב המידע הישראלי. מאמץ כזה צריך להישען על שלושה מרכיבים משלימים: ניטור רציף וזיהוי מקדים של רשתות וחשבונות חשודים, העמקת שיתוף הפעולה בין גופי המדינה, הפלטפורמות וארגוני החברה האזרחית העוסקים בניטור ובמחקר וחיזוק האוריינות הדיגיטלית והמודעות הציבורית. הסרת החשבונות היא הישג חשוב, אך ההגנה על מרחב המידע הדמוקרטי מחייבת מאמץ מתמשך, זיהוי מהיר של פעילות מתחדשת, שיתוף פעולה וצריכת מידע ביקורתית.

הפרופיל שמתווכח איתכם על הבחירות - בטוחים שהוא בכלל ישראלי? עמית כהן ורעות דוד, חוקרות תחום התודעה וההשפעה הזרה במכון, מסבירות על הפרופילים המזויפים, על השחקנים הזרים שפועלים ברשת הישראלית ועל הניסיונות להשפיע על השיח סביב הבחירות - וגם על האמון בתוצאות >>>

מה אם השקעה בביטחון לא נועדה רק להשיג יתרון בשדה הקרב? חוקר המכון יואל גוז׳נסקי מסביר בפרק חדש של ״משדרים ביטחון״ עם עמנואל אלבז-פלפס איך קשרים מדינתיים, מעמד ויוקרה ויציבות שלטונית משפיעים על ההשקעה הביטחונית של מדינות המפרץ - ועל היכולת שלהן להגן ולתקוף. הפרק המלא זמין ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>

האם אנחנו מתקרבים למהלך צבאי קצר ועצים נגד איראן - כבר בזמן הקרוב? חוקר המכון דני סיטרינוביץ מסביר לעמנואל אלבז-פלפס בפרק חדש של ״משדרים ביטחון״ למה המצב הנוכחי דוחף לעבר פעולה נוספת, ואיך איראן עשויה להגיב. הפרק המלא זמין ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>

מהתגברות האנטישמיות והעמקת השסעים בתוך הקהילות היהודיות, דרך שחיקת ההשפעה הפוליטית ועד לשינוי היחס לישראל - יהודי התפוצות חווים יותר ויותר את השלכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במחקר חדש, חוקרי המכון תיאודור ששון ואבישי בן ששון-גורדיס בוחנים מה השתנה - ומה המשמעות עבור היחסים בין ישראל ליהודי התפוצות >>> inss.org.il/he/publication/i…

בצרפת מתעקשים שהאסלאם הוא לא הסיפור של ההפגנות. בישראל משוכנעים שהוא כל הסיפור. מי צודק? חוקר המכון רמי דניאל עושה סדר >>>

מדרעא ועד אידליב: המחאה החריגה נגד ישראל בסוריה והסיכון האסטרטגי חוקרת המכון כרמית ולנסי כותבת: גל מחאות חריג נגד הפעילות הצבאית הישראלית נרשם ביום שישי (24 באוקטובר) בשורה של מוקדים ברחבי סוריה, מדרעא וקוניטרה ועד דמשק, חומס, אידליב וחסכה. מעבר לרטוריקה האנטי־ישראלית, בולטים שני מאפיינים: התרחבות המחאה מעבר לאזורי החיכוך הישיר עם צה"ל, והדגשת האחדות הלאומית והריבונות הסורית. כמעט שנתיים חלפו מאז כניסת צה"ל לדרום סוריה בעקבות נפילת משטר אסד. עד כה, למעט אירועים נקודתיים, לא נרשמו חיכוכים אלימים מתמשכים או מחאות עממיות בהיקף ובפריסה הגיאוגרפית המסתמנים כעת. לישראל דאגות ביטחוניות מוצדקות: המשטר החדש בדמשק מתקשה לבסס שליטה מלאה, וגורמים עוינים, בהם דאעש, איראן ושלוחיה, ממשיכים לחפש הזדמנויות להתבסס בשטח. אולם, לנוכחות הצבאית הישראלית, ובעיקר לפעילות הקרקעית המתגברת, יש מחיר מצטבר: פשיטות לכפרים, מעצרים, פגיעה בשגרת החיים ובפרנסה, ולאחרונה גם אירועי ירי קטלניים. אלה מעמיקים את התסכול והעוינות כלפי ישראל. האירוע האחרון, שבו נהרג מועאד סלאמה אל־בעיר, צעיר עם תסמונת דאון מהכפר ג'מלה, ממחיש את רגישות המצב. לדברי צה"ל, הכוח זיהה איום והאירוע מצוי בבדיקה. הסיכון האסטרטגי הוא שישראל עלולה לייצר במו ידיה את האיום שהיא מבקשת למנוע. חיכוך מקומי מתמשך עלול להפוך למוקד התנגדות לאומית רחבה, להגביר את הלחץ הציבורי על משטר א־שרע לאמץ עמדה עוינת יותר, ולספק לגורמים קיצוניים הזדמנות לגייס תמיכה בשם ההתנגדות לישראל. הפעלת כוח צבאי, חיונית ככל שתהיה במקרים מסוימים, אינה יכולה להוות תחליף למדיניות ארוכת טווח. ישראל חייבת לייצר בהירות גדולה יותר לגבי מטרותיה בדרום סוריה, להבחין בין איומים ביטחוניים ממשיים לבין האוכלוסייה האזרחית, ולצמצם ככל הניתן את הפגיעה בשגרת חייה. ובעיקר, עליה לשמר ולקדם ערוצי הידברות ומשא ומתן רציני עם השלטון החדש בדמשק, בין אם הוא מוצא חן בעינינו ובין אם לאו. הסדרה ביטחונית, גם אם מוגבלת והדרגתית, עם מנגנוני פיקוח, ערבויות אמריקאיות וחופש פעולה מול איומים ממשיים, עשויה לשרת את האינטרס הישראלי טוב יותר מהישענות בלתי מוגבלת על כוח צבאי.

כדי להשפיע על הבחירות, לא חייבים לשנות אפילו קול אחד בקלפי. דוח חדש של חוקרי המכון בשיתוף עם פייק ריפורטר ממפה את מאמצי ההשפעה הזרה לקראת בחירות 2026 - את המטרות, השיטות והדרכים שבהן הם מבקשים להשפיע על מערכת הבחירות בישראל >>> inss.org.il/he/publication/e…

חשש מאובדן שליטה, אך גם מפיגור טכנולוגי: כיצד רואה בייג'ינג את הסיכונים הנובעים מה-AI - ואיך היא מתמודדת איתם? חוקר המכון מני וקנין על התמודדות סין עם סיכוני הבינה המלאכותית >>> inss.org.il/he/publication/c…

שבוע לבחירות - מה התרחיש שהכי צריך להדאיג אותנו? בעקבות סימולציה שנערכה במכון לקראת בחירות 2026, יו״ר ועדת הבחירות המרכזית לשעבר, השופט בדימוס חנן מלצר, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו״ד רז נזרי, מסמנים את התרחישים שיכולים לטלטל את מערכת הבחירות - ואת אמון הציבור בתוצאות. הפרק החדש של "משדרים אקסטרה ביטחון" זמין ביו-טיוב ובכל פלטפורמות השמע >>>

לאן נושבות רוחות המלחמה? חוקר המכון ג׳סי ויינברג עם כל החדשות האחרונות על האפשרות של תקיפה ישראלית-אמריקאית באיראן >>>

עליית מדרגה במתיחות בין חזבאללה לכוחות הביטחון הלבנונים החוקרת הבכירה אורנה מזרחי כותבת: לאחרונה ניכרת עליית מדרגה במתיחות בין חזבאללה לכוחות הביטחון הלבנוניים, בעקבות צעדים מצד המערכת הלבנונית להגבלת פעילות הארגון בעיקר למניעת ההברחות - בין השאר בעקבות לחץ אמריקני – תוך חריגה ממדיניותה המוכרת להימנע מחיכוך אלים עמו. כזכור, בעקבות הצטרפות חזבאללה למערכה לצד איראן, קיבלה הממשלה הלבנונית במרס 2026 החלטה דרמטית האוסרת על הארגון לקיים פעילות צבאית וביטחונית. עם זאת, עד כה נמנעו השלטונות מאכיפה נחושה של ההחלטה, מתוך חשש מאיומי חזבאללה כי מהלכים כאלו ידרדרו את המדינה למלחמת אזרחים. האירוע המרכזי שהוביל לעליית המדרגה הייתה לכידתו (5 באוקטובר) ע"י כוחות הביטחון הלבנונים של מטען חומר נפץ באיכות גבוהה בהיקף מאות קילוגרמים, אשר הוברח במשאית ובה שני פעילי חזבאללה מאזור הבקע בדרך לביירות. האירוע עורר סערה ציבורית בלבנון בשל החשש כי העברת המטען לביירות נועדה לפעולות התנקשות נגד מתנגדי הארגון. חזבאללה הודה כי המטען שייך לו, אך הכחיש כוונות לפעול בתוך לבנון, וביקש לקבלו בחזרה כדי שיוכל להשתמש בו נגד ישראל. עד כה בקשתו לא נענתה ובעקבות דרישתו של הנשיא ג'וזף עאון להרחיב את החקירה בנושא הוצא צו למעצרם של בכיר בחזבאללה, ראש ועדת התיאום והקישור של הארגון ועוזרו, החשודים במעורבות בהברחה. חזבאללה הגיב על כך באיום מרומז, כי יבחן שינוי "גבולות העימות הפנימי" וקידם מפגני כוח ומחאה ברחבי ביירות. למתיחות בין הצדדים תרמו מספר אירועים נוספים, ובתוך כך ניסיון של חמושים מחזבאללה למנוע (16 באוקטובר) חיפוש על פי צו משפטי במחסן ברובע הדאחייה בביירות שבו אוכסנו תרופות שהגיעו מאיראן, אך הם עזבו את המקום לאחר הגעת כוחות נוספים של צל"ב למקום. מקרה חריג נוסף היה גילויה באופן מקרי של חפירת מנהרה באזור מזרחית לביירות. אמנם מדובר במנהרה קטנה שרק הוחל בחפירתה ולא נמצא בה נשק, אך מיקומה הרחק מהגבול עם ישראל מעורר תהיות ביחס לכוונותיו של הארגון. במקביל נמסר על תגבור כוחות צל"ב וכוחות ביטחון הפנים ופריסת מחסומים ברחבי הפרברים הדרומיים של ביירות ובדרכים המובילות אליהם, כדי למנוע הידרדרות לעימותים מזוינים. בתגובה חזבאללה תגבר גם הוא את נוכחות פעיליו באזור ביירות ושופריו מאשימים את ההנהגה הלבנונית בהיענות לתכתיבים אמריקניים-ישראליים. חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה איברהים אל-מוסאווי אף הזהיר (19 באוקטובר), כי הרחוב הלבנוני נמצא על סף פיצוץ וערוץ אל-ג'דיד פרסם (20 באוקטובר), כי חזבאללה העלה את רמת הכוננות שלו מחשש להסלמה, הן בתוך לבנון והן או מול ישראל. האירועים האחרונים מהווים מבחן כוח לשני הצדדים: להנהגה הלבנונית עד כמה רחוק היא מוכנה ללכת ולהסתכן בעימות פנימי כדי להתקדם ביישום הסכם המסגרת; ולחזבאללה עד כמה יבליג נוכח האיום לשינוי מאזן הכוחות בלבנון לרעתו. בשלב זה נראה, כי למרות האיומים שנועדו להרתיע את ההנהגה הלבנונית, חזבאללה עדיין מקווה להימנע ממאבק פנימי אלים בשל חולשתו הנוכחית וההיתכנות לחידוש הלחימה עם איראן, שייתכן שיאלץ ליטול בה חלק. אך הוא מכשיר את הקרקע ונערך לאפשרות שיידרש לכך אם ההנהגה הלבנונית תצר עוד יותר את צעדיו ותפנה להפעלת כוח נגדו.

האם סין מסייעת להתעצמות איראן והחות'ים? חוקרת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי, יובל לס, כותבת: בספטמבר דיווח ה-WSJ כי במחצית הראשונה של השנה נשלחו מסין לאיראן כ-1,300 משלוחי רכיבים דו-שימושיים, בהם מכשירי איתור ומיקום מבוססי GPS, מנועים חשמליים וחלקי מנועי מטוסים, שעלולים לשמש במערכות הנעה ובקרת טיסה של כטב״מים ובמערכות ניווט והנחיה של טילים. לרכיבים אלה יש גם שימושים אזרחיים. סין מספקת לאיראן גם חומרים כימיים, ובהם נתרן פרכלורט ואמוניום פרכלורט, המשמשים לייצור דלק מוצק לטילים בליסטיים. הפגיעות האמריקאיות והישראליות בתעשיית הטילים האיראנית הגבירו את חשיבות האספקה הסינית לשיקומה. בעקבות המצור הימי האמריקאי הרחיבה טהראן את ההובלה האווירית מסין. בשבוע הראשון של ספטמבר 2026 הוכפל מספר הטיסות השבועי בין המדינות לעומת התקופה שלפני המלחמה, וייתכן שרבות מהן שימשו להובלת מטען בלבד. במקביל, סין מסייעת לשלוחותיה של איראן. באוקטובר דיווח ה-WSJ כי החות'ים מפתחים באמצעות רכיבים סיניים טיל בליסטי לטווח בינוני המבוסס על "ח'יבר שכאן" האיראני. ממשלת תימן הביעה בפני בייג'ינג דאגה מאספקת רכיבים לייצור נשק לחות'ים, ובכיר סעודי טען כי גורמים בסין וברוסיה תורמים ליכולות איראן והחות'ים. סין דחתה את הטענות והדגישה כי היא מפקחת על יצוא ביטחוני ודו-שימושי בהתאם לחוקיה ולהתחייבויותיה הבין-לאומיות. עבור ישראל, אספקת רכיבים דו-שימושיים מסין לאיראן ולחות'ים מהווה איום פוטנציאלי, שכן היא מסייעת לייצור טילים וכטב"מים ולחידוש המלאים. הרחבת ההובלה האווירית בעקבות מגבלות השיט ממחישה את גמישות רשתות האספקה ואת הצורך לפעול נגדן בכלל הערוצים. על ישראל למצות את התיאום המודיעיני עם ארצות הברית, שותפות אזוריות ומדינות אירופה, המתמודדות גם עם אספקה סינית לתעשיית הביטחון הרוסית, ולנצל את מבצע Economic Outcast להגברת הלחץ על רשתות הרכש והמימון האיראניות. במקביל, יש לרתום את סעודיה והאמירויות לפנייה משותפת לבייג'ינג, להבהיר את המחיר המדיני והכלכלי של המשך האספקה ולעודד את סין להפעיל את כלי הפיקוח שברשותה. לנוכח דברי הממשל האמריקאי והנשיא טראמפ כי אינו מאמין שסין מסייעת לטהראן, על ישראל ושותפותיה להמשיך במעקב אחר המשלוחים ורשתות הרכש, ולבחון אם תורגמו להפסקת הסיוע בפועל.

כיצד מנצלת סין את המעבר של BRICS מהצהרות למנגנונים מעשיים כדי לקדם את סדר יומה הגלובלי, ומהן המשמעויות האסטרטגיות מכך עבור המזרח התיכון וישראל? למאמר המלא של חוקר המכון אורי סלע >>> inss.org.il/he/publication/b…