מלובש, ער כבר שעתיים, ויוצא עם הבנות עכשיו לקלפי שלנו בקיבוץ נחל עוז. בדרך נחלוף ליד הבית של השכן האהוב שנפל בקרב ב-7/10, הבית של השכנה המבוגרת המקסימה שנרצחה בתוך הממ"ד, והבית של החבר הנפלא שקיבל התקף לב מרוב צער וכאב והלך מאיתנו בקיץ שעבר. הבנות מתרגשות, הן יודעות ש"הולכים לבחור את סבא". אבל הלב שלי כבד. אני חושב על כל האנשים שאיבדנו במשמרת של הממשלה הכושלת והמושחתת הזו. חושב על האמא של החיילת הגיבורה שנהרגה פה בקרב, ואתמול לקראת חצות שלחה לי הודעה מרגשת עד דמעות ("אנחנו איתכם"). על האבא שאיבד את הבת שלו באותו קרב, והתקשר בחרדה להגיד לי שחייבים להחליף את הפושעים, כי אחרת הוא עוזב את הארץ, ואיך הוא ישאיר פה את הילדה המתה שלו לבד באדמה? עליהם אני חושב הבוקר. ועל שתי הילדות שלי, שאני רוצה להמשיך לגדל פה בנחל עוז בביטחון, עם חינוך טוב, עם מדינה מתפקדת ומנוהלת, עם עתיד. על זה אני מצביע הבוקר. וכל מי שקורא אותי, בבקשה, אל תצביעו לאנשים שהיו על ההגה בזמן האסון הנורא, סירבו לקחת אחריות, סירבו לחקור מה קרה, נכשלו במשימה לנצח את חמאס, והשאירו אותנו פה בלי מספיק חיילים, מול צבא של 30 אלף מחבלים. אף מפלגה בגוש השינוי לא מושלמת. לכל אחת יש יתרונות וחסרונות. אבל בכל אחת יש ברשימה אנשים טובים וחכמים שאנחנו רוצים שינהלו דברים במדינה שלנו. וכולן עדיפות פי 1200 הרוגים ונרצחים על הממשלה הנוכחית. תבחרו אחת מתוך הארבע ותנו כוח לשינוי. בוקר טוב.