Writer | Father | Swiftie | Editor-in-chief @TimeOutTA
Joined March 2009
- Tweets25.5K
- Following1.8K
- Followers6K
- Likes32.4K
Pinned Tweet
בקיץ 1995 נפתח ״מרכז ענב״. אורח הכבוד בטקס היה רה״מ יצחק רבין. ארבעה חודשים לאחר מכן צלם יעמוד על המרפסת מחוץ לאולם ויצלם את רבין נורה בגבו. נותרה לנו התמונה הזאת בפוזה אופיינית (פרטים בשיר ״שומקום״ של אביב גפן) עם מנשה קדישמן, שאיני יודע מי צילם אבל זו אחת התמונות הטובות שצולמו
בינתיים, במרכז המסחרי ליד הבית שלנו, הבת שלי (כיתה ה') לוקחת את החניכה שלה (כיתה א') לאכול גלידה. אישה מבוגרת עם שלט "תצביעו!" ודגל ישראל ניגשת אליהן ומחמיאה לחניכה שהיא לבושה מאוד יפה, ואז שואלת אותה למי היא מצביעה. התשובה: "אני בת 6".
"נכון", מתעקשת המבוגרת, "אבל למי היית מצביעה אם היית יכולה?".
הילדה מבולבלת.
"מי מוצא חן בעינייך מבין המועמדים?". לבסוף, הילדה הקטנה עונה: "ביבי".
בשלב הזה המבוגרת מתחילה לנזוף בה, ונותנת לה נאום בחירות שלם על כמה ביבי הרס את המדינה ואין לה עתיד בגללו ועוד כל מיני סיסמאות, חלקן נכונות, אבל כולן לא תואמות לגילה. בשלב מסוים הילדה הקטנה תפסה את הבת שלי, וחיבקה אותה בבהלה. הבת שלי לבסוף השתיקה את האישה המבוגרת ואמרה: "את אולי צודקת, אבל את חייבת לכבד את הדעות של האחר".
אנחנו מדינה גמורה. אפשר להאשים את ביבי בזה (הו בוי, יש לו הרבה מניות בעובדה שהפכנו למדינה מלאה בשנאה), אבל בחייאת, תשאירו את הילדים מחוץ לטרללת הזאת.
מותה של שפי פז ערב הבחירות הזכיר לי את ״אנטוניוס וקלאופטרה״ של שייקספיר: אנוברבוס, איש סודו לשעבר של אנטוניוס, מת בלילה, ולמחרת אנטוניוס נופל. על מוות של אדם אין מה לשמוח, אבל על סוף דרכה של ממשלת חורבן נוראית אפשר גם אפשר. אצלנו, למרבה המזל, אפשר לסיים את הסיפור בקלפי.
הייתי השבוע בהצגה "סוחרי הגומי" של חנוך לוין, וכמה כיסאות מימין לי ישבה אלונה סער ובן זוגה - ומהרגע הראשון עד האחרון של ההצגה היא לא הפסיקה לצחוק - צחוק יפה ולא מאולץ, כזה שכבר לא שומעים בשום מקום פה, אפילו לא באולמות סטנדאפ, כי הפכנו לעם מדוכא ותשוש וחבול - וזה מזמן לא רק "החמוצים" - ואז ראיתי פרסומת שלה למפלגה מהצד השני של המפה מאבא שלה, וזה כל כך מרגש לראות את היכולת לרצות בטוב ולשאוף לתקווה אפילו כשזה נגד המשפחה, וזה כל כך לא מובן מאליו, כמו לעשות חנוך לוין במרתף של הבימה (פעם קראו לו הבימרתף, היום יש לו שם יותר רציני ומעונב) והלוואי שהיא תמשיך לחייך גם אחרי יום שלישי הקרוב, והלוואי שנוכל לחזור לצחוק, וחנוך לוין יחזור להיות סאטירה, ולא תמונת מראה עלינו, עליהם ועל המלחמה הבאה
אני לא יודע מה יקרה בבחירות ביום שלישי, אבל את המועמד המועדף עליי לסרט הטוב ביותר לאוסקר הקרוב כבר בחרתי
את זה לא ראינו בא: לפני תחילת הסתיו, "You Can See Everything" ("אפשר לראות הכול", בתרגום חופשי ולא רשמי) של ניית'ן פילדר בכלל לא היה על הראדר של האירועים הקולנועיים המדוברים השנה. אך מאז עלה לאקרנים בארצות הברית בסוף השבוע שעבר, הסרט הדוקומנטרי הפך לתופעת תרבות של ממש. התורים להקרנותיו, כפי שהמבקר שלנו חווה בעצמו, משתרכים עד סוף הרחוב. הכנסותיו הקופתיות שוברות שיאים למיניהם ועוקפות את אלה של סרטים יקרים ומסחריים בהרבה. הביקורות משתפכות מקיר לקיר, וברחבי העולם מתפוצצים מתסכול, כי אולפני A24 שמטפלים בו החליטו להפיצו טיפין-טיפין: לארץ, למשל, הוא יגיע רק ב-26 נובמבר, שבוע אחרי הפצתו באי הבריטי, ובצרפת בכלל אין לו תאריך הפצה. הטירוף הזה יימשך עוד הרבה זמן, כנראה עמוק לתוך עונת האוסקר.
הלהיט צפוי לזכות בשלל מועמדויות, ואם יצליח להשתחל גם לקטגוריית הסרט הטוב ביותר, הוא כבר יעשה היסטוריה: מעולם לא היה סרט תיעודי מועמד לפרס הזה. זכייה תהפוך אותו, כמובן, גם לסרט התיעודי הראשון שזוכה בו. אלא שגם אם זו הגדרתו הרשמית, לקרוא ל-"You Can See Everything" דוקו זה כמו לקרוא לתה קפה ולמאצ'ה שוקו.
אז במה מדובר? קשה להסביר. פילדר, שכבר חולל מהפכות דומות בעולם הטלוויזיה עם סדרות כמו "חזרה גנרלית", עושה זאת שוב, ומגיש כאן סרט שכמותו לא ראינו. הוא מתגלה כקולנוען המקורי והמהפנט ביותר מאז דיוויד לינץ', שהלך לעולמו לפני כמעט שנתיים. אם אתם הולכים ברחובות אמריקה ורואים חבורות של אנשים שיוצאים מאנשהו ולא יכולים להפסיק לדבר על מה שראו, הם כנראה חוזרים מ-"You Can See Everything". חלק מהם כנראה עושים את דרכם לרופא, שיחזיר להם את הלסת למקום. אני עצמי ישבתי בפה פעור במשך כמעט שלוש שעות.
הביקורת המלאה של אבנר שביט בלינק - timeout.co.il/you-can-see-ev…
דעה-בנאלית-אבל-חשובה: שאפו ענק לכל מי שמגיע מחו"ל להצביע אבל זה גם ממש בסדר אם אתם גרים בחו"ל ולא מגיעים. זה יקר. זה לא נוח. חברות התעופה החליטו לגזור קופון. אתם מפחדים מתקיפה איראנית. אלה לא תירוצים אלא סיבות לגיטימיות לחלוטין ואתם לא צריכים להרגיש רע אם אתם לא מגיעים.
Amit Slonim retweeted
מנהל תקין זה חשוב מאוד. גם לטפל בחוות ולא להתגרות באומות כמו בן גביר וסמוטריץ׳.
אבל בסוף ראש ממשלה שמדבר ככה על מדינה פלסטינית מבטיח לנו בדיוק את אותה כלכלת בלוקצ׳יין.
זה רק עניין של זמן.
מקסים בעיניי שמעריצי ביבי מפיצים את ה-AI סלופ המתוק הזה, כי להיות בעד שלטון החוק וטוהר הנשק זה רע בעיניהם.
בכל מדינה נורמלית הריאיון שנתניהו נתן לערוץ הכלכלה אצל @roy_katz אמור היה לגמור את הסיכוי של המועמד, ברמה של פרישה לפני הבחירות. אצלנו? צרצרים
Amit Slonim retweeted
דברים שצריך להזכיר על בנט-
1. הוא איש ימין, מנכ"ל מועצת יש"ע בעבר ומעולם לא הצהיר ששינה את דעותיו
2. הוא רץ, בעב רעל מצע של פגיעה וריסוק בג"צ ובזמן כל המחאה נגד ההפיכה התחבא מתחת לסלע
3. כשר חינוך הוא עיווצ את תוכנית לימודי אזרחות ופגע בהבנה של דור שלם לגבי דמוקרטיה
>>
ההורים שלי חינכו אותי לשלושה דברים:
1) ואהבת לרעך כמוך
2) אין דבר חשוב יותר מהבריאות
3) לא לסמוך על אנשים שאוהדים קבוצה אחת ואז עוברים לקבוצה אחרת
