Asaf Myrav (@SoundbiteStory) header
Asaf Myrav (@SoundbiteStory) profile picture

כותב למחייתי. אנחנו כנראה לא נסכים מתישהו. מוזמנים להאזין ל"סיפורים מהכוכבים", פודקאסט שמשלב אגדה ומדע - https://nitter.gq/t.co/zLwN1e0iu3

Joined September 2011
Photo by Asaf Myrav (@SoundbiteStory)Photo by Asaf Myrav (@SoundbiteStory)Photo by Asaf Myrav (@SoundbiteStory)Photo by Asaf Myrav (@SoundbiteStory)Photo by Asaf Myrav (@SoundbiteStory)Photo by Asaf Myrav (@SoundbiteStory)Photo by Asaf Myrav (@SoundbiteStory)Photo by Asaf Myrav (@SoundbiteStory)Photo by Asaf Myrav (@SoundbiteStory)Photo by Asaf Myrav (@SoundbiteStory)
וואו. לפני שאני מגיב אני רק חייב לציין שאת אחד החשבונות האהובים עלי בצוויצער. את מרתקת ואני לומד ממך המון. לגבי למה זה לא הגיוני, יש לזה מספר סיבות. העיקריות, על קצה המזלג: 1. ביטקוין הוא לא אנונימי. אנשים נוטים לחשוב את זה, אבל זה לא נכון. ביטקוין הוא מה שנקרא "פסודונימי". כלומר, לאנשים שמשתמשים בו יש "שמות" בדויים שאי אפשר לשייך לאנשים אמיתיים ישירות לפי המידע על הבלוקצ'יין. מה שכן, המסלול של כל המטבעות, כל התחנות שלו, כל ההיסטוריה שלו, רשומים על הבלוקצ'יין ואפשר לעקוב אחריהם אחורה. ע"י הצלבת נתונים אפשר ללמוד הרבה מאוד. למשל, אם מספר יחסית קטן של אנשים נתפסים וברשותם "ביטקוין ישראלי אסור", אפשר ללמוד מזה הרבה על איפה נמצאים ארנקים הגדולים של ישראל, ואז לעקוב אחרי הסכומים היוצאים מהם כדי למצוא לאן הכסף הזה עוד הלך. יש בלקליסטים של כתובות ביטקוין. 2. יש מטבעות אנונימיים. זיקאש, מונרו, וכו'. אבל האנונימיות הזאת לא מאפשרת לאכוף מדיניות נגד הלבנת כספים ולכן רוב האקסצ'יינג'ים והברוקרים בעולם לא עובדים איתם. מאוד קשה להכניס הון שהתקבל בדרך כזאת לחשבונות בנק ברוב מדינות העולם. כך שבגדול, תשלומי קריפטו "מתחת לרדאר" בד"כ שימושיים רק לסכומים קטנים לאנשים שחיים באזורים שבהם אין אכיפה, או שיש להם עם מי לעשות ברטר בקריפטו באופן ישיר. (אני, נגיד, מאוד לא אתפלא לשמוע ששירותי הבטחון משלמים למשת"פים במטבעות קריפטוגרפיים אנונימיים ככל שמזומן הוא לא אופציה.) יש מקומות כאלו, כמובן. אבל זה מן הסתם לא מכסה את כל הגורמים שישראל רוצה לעשות איתן עסקים, או אפילו לא אחוז בודד מהם. 3. אם עכשיו, נניח, מרטין לוקהיד לא יכולים לעשות עסקים עם ישראל בגלל סנקציות, אז אין שום נתיב שבעולם שבו ישראל יכולה לשלם למרטין לוקהיד באמצעות קריפטו, אלא אם הנ"ל מוכנים לבצע עבור ישראל עבירות פיננסיות מהחמורות ביותר. זה אומר שלוקהיד תצטרך למצוא דרכים לא רק לספק לישראל את וואטאבר הם שילמו עליו בלי שאף אחד יראה, אלא גם דרכים להלבין מיליארדי דולרים בקריפטו ממקורות עלומים בלי שאף אחד ישים לב. 4. בגלל שמטבעות אנונימיים הם יחסית קטנים וקשים למסחר, הם גם מאוד לא יציבים מבחינת שווי שוק, ונפח מסחר זמין. וכשאני אומר "לא יציב", אני מתכוון שאנשים בזימבבווה מעדיפים להשתמש בביטקוין, למרות שיותר קל יהיה לאתר אותם ככה, מאשר בזיקאש, כי זיקאש פחות יציב מהדולר הזימבבווי. המחשבה שאפשר להחזיק רזרבות בסדרי-גודל מדיניים בהון מהסוג הזה (או לקנות כמויות עתק לפי הצורך) פשוט שגויה 5. בנוסף, רשתות הבלוקצ'יין למיניהן ממש לא מספיק מאובטחות. יש מתקפות אפקטיביות לצנזור והפרעה של הרשתות האלו שאפשר להרים בעלויות של עשרות עד מאות אלפי דולרים לשעה. וממש אין צורך להחזיק מתקפה רצופה, רק לשבש מספיק. בשביל אנשים פרטיים וחברות לא עצומות זה נשמע כמו הרבה כסף. בשביל מדינה אלו בוטנים. בטח מדינות טוטליטריות שיכולות לגזול את האמצעים לכך מהאזרחים שלהם. ככל שמדינה יותר תלויה בבבלוקצ'יינים, כך היא מייצרת יותר וקטורי מתקפה על הכלכלה שלה. ממש לא נראה לי far fetched לדמיין את קטאר משקיעה כמה מיליונים טובים כדי לשבש את היכולת הישראלית למכור ולקנות נשק. למשל. האמת שיש בי משהו שרוצה שזה יקרה. אנשים בעולם הקריפטו התמכרו ל-false sense of security וחושבים שרשת זו או אחרת היא "בטוחה" כי היא "רצה כבר עשר שנים בלי בעיה". אני בטוח שברגע שיהיו אינטרסים יקרים מספיק, כמו היכולת של ישראל להתקיים כלכלית, המתקפות יבואו. 6. הנ"ל אפילו עוד יותר נכון למדינות שמחזיקות כמות עתק של כורים. לפי הערכות, בסין יש 14%-20% מכריית הביטקוין. זה מספיק כדי לעשות המון בעיות. ביטקוינרים יגידו לך ש"ביטקוין בטוח כל עוד 51% מהכורים הוגנים", אבל זה נכון רק למתקפה ספציפית (דאבל-ספנד), ויש עוד הרבה דרכים לשבש את הרשת עם היכולת להשפיע על כמות כזו של הכורים. 7. ולסיום, אני רק אגיד שלדעתי נתניהו לא הנחה אף אחד לשום דבר והוא סתם אומר בלוקצ'יין כי זה נשמע טוב פנימה ורע החוצה. הרי כל ההייל-מרי שלו הוא לחרוך כמה שיותר אדמה מהר מהר כדי שהעולם יפנה עלינו וכולם "יזכרו" שרק הוא יכול להציל אותנו. בסה"כ לטעון שהכלכלה הישראלית תשליך יהבה על מה שמלא אנשים ממילא קוראים לו "כסף של טרוריסטים" זו דרך נאה לקדם את הרעיון הזה.
33
145
40
1,787
83,375
Asaf Myrav retweeted
מייבאת
60
75
12
764
38,817
Asaf Myrav retweeted
שנה*
הנגבי בראיון עוד שבוע: ״זה לא הנתניהו שהכרתי. משהו קרה לו״
6
3
899
12,494
Asaf Myrav retweeted
זה די מדהים שאנשים יושבים ועושיםנקופי פייסט על טקסטים שנכתבו בלי סוף בין 2018 ל2023 (חמאס לא ירה רקטה מאז שומר חומות, העשור הכי שקט) כל הדרך ל7.10 כהוכחה לזה שמשהו השתנה למרות שזה מוכיח בידיוק ההפך
מי שלא מבין שניצחון מוחלט היא סיטואציה שבה שנה שלמה לא נורתה רקטה מעזה, 7 חודשים לא נהרג חייל ישראלי בעזה מאש אויב, ישראל שולטת אפקטיבית בשטח עזה ומחסלת בכל יום כמה מחבלים שהיא רוצה ב"מטווח ברווזים" - כבר לא יבין כלום לעולם.
2
4
176
2,657
¹ *טריגר גופות ותיאורים קשים* אני זוכר את הפעם הראשונה שנכנסתי למחנה שורה. הייתי רעב, אחרי 36 שעות של פעילות ברצף, ובזווית העין קלטתי את המשאית של יטבתה עומדת בצד. "הופה, הביאו אוכל", חשבתי ורצתי לכיוון המשאית. שמעון סוויסה עמד ליד ואמר לי 'טוב שבאת, צריך עזרה בפריקה' >>
37
290
49
1,818
207,834
Asaf Myrav retweeted
שנה טובה ♥️♥️
7
10
80
2,182
לכבוד זה ש-AI-ים למיניהם מתחילים לפצח את כל סודות היקום או לפחות לפתור בעיות מתמטיות בפרופיל גבוה, בואו נדבר על הבעיה האחת שאני כן מכיר ברמה שמאפשרת לי לספר עליה לא רע - שאלת P=NP. מה זה, למה זה מעניין, ולמה יהיה כזה מטורף אם יפתרו את זה? והתשובה, במילה אחת, היא... סודוקו >
17
14
7
386
30,916
Asaf Myrav retweeted
נהג: זה הבינה המלאכותית עומדת להכחיד את האנושות והחייזרים יצילו אותנו את תראי זה כמו בנאדם שגדל בחדר סגור ומראים לו רק טלויזיה וזה מה שהוא יודע אני: כמו המשל של אפלטון נהג: מה זה אפלטון, כמו קלוד?
2
1
43
598
Asaf Myrav retweeted
וככה במשך 3 שנים, כל ערב חמינאי היה אומר
1
2
16
400
Asaf Myrav retweeted
התבקשתי לספק מידע שאיתו תוכלו להתנשא על חברים שלכם ביציאה מהאודיסאה של נולאן. קצת כבד עליי לצלם סרטון על אדי ההייפ, אז הנה בקצרה (יחסית), ואחרי זה נחזור לעיסוקים האמיתיים. בן, זה בשבילך. האודיסאה היא חלק ממה שמכונה הקיקלוס - ״מחזור.״ מדובר באוסף של אפוסים, כלומר סיפורי גבורה והרפתקאות ש(במודע או שלא) מבססים זהות, שקשורים בצורה כזו או אחרת למלחמת טרויה. הקיפריה, לדוגמא, מתארת את האירועים שהובילו למלחמה; האיליופרסיס את האירועים שהובילו לבניית סוס העץ ובזיזת טרויה, וכו׳. על פי הידוע לנו היו כ-8 יצירות כאלו שבאופן מסורתי יוחסו למשורר הומרוס, אלא שכבר בעת העתיקה עלו ספקות לגבי אחידות הכותבים, והיצירות שנוצר סביבן קונצזוס ככאלה שלא נכתבו ע״י הומרוס נדחקו אל השוליים. התוצאה היא שמתוך 8 היצירות, שרדו לימינו רק 2 - האיליאדה והאודיסאה, כאשר כל היתר אבדו לעד. כלומר, השתמרו חלקים מהן: לעיתים בתוך יצירות אחרות שמצטטות קטעים קצרים מתוך היצירה האבודה (מה שקרוי פראגמנט), לעיתים בתוך תקציר שנכתב מאוחר, ולעיתים כבסיס ליצירה חדשה. למשל, המחזה ״אגממנון״ של אייסכלוס מתחילת המאה ה-5 לפנה״ס מגולל את החזרה של הגיבור אל ביתו במיקנה אחרי הניצחון במלחמה, והירצחו ע״י אישתו והמאהב שלה. אומנם זו יצירה נפרדת, אבל היא מבוססת ללא ספק על עלילות היצירה האפית נוסטוי (״חזרות״, מכאן ״נוסטלגיה״), שמתארת את החזרה הביתה של אגמננון ומנלאוס, בין היתר. היצירות שנשתמרו בשלמותן, האיליאדה והאודיסאה, גם הן מספרות היבט מסויים מתוך המלחמה - האודיסאה את מסע היסורים של אודיסאוס בדרך הביתה; האיליאדה, בניגוד למיתוס הרווח, היא לא ״הסיפור של טרויה,״ למרות השם שלה (איליון הוא שמה השני של טרויה). היא מתמקדת בשבועות האחרונים של המלחמה, שנמשכה עשור. אין בה את המבחן של פאריס, אין בה את חטיפת/בריחת הלנה ואין בה את הסוס. הגיבור העיקרי שלה הוא אכילס, והסיפור מתחיל כשהוא רב עם אגממנון על איזו שטות ונהיה אבי נעלבי, והוא נגמר כשהוא הורג את הקטור כנקמה על פטרוקלס, והשבת הגופה שלו לידי פריאמוס מלך טרויה. לגבי השאלה האלמותית - כן, ככל הנראה מלחמת טרויה הייתה באמת. על פי הממצאים הארכיאולוגים באתר שמזוהה עם טרויה, תל היסרליק שבטורקיה של ימינו, ישנה שכבת הרס שתואמת את הסיפור ההומרי ומתוארכת לבערך 1200 לפנה״ס. כמובן שאין שום דרך לדעת אם הגיבורים באפוסים מבוססים על דמויות אמיתיות, אבל על פי המסורת, אחרי הריסת העיר התחילו להתגלגל סיפורי הגבורה מדור לדור. כמו שנולאן מראה יפה בסרט, מיד אחרי נפילת טרויה נכנס אגן הים התיכון המזרחי לתקופת משבר שלוותה בפלישות רבתיות של מי שכונה גויי הים, פלישות שלאף אחד אין ממש מושג למה קרו או מי הם גויי הים, אבל התוצאה היא שהמשבר הרס את הסדר החברתי של תקופת הברונזה (“our Bronze age is collapsing״) ומוטט אימפריות אדירות באנטליה, מצרים, המזרח התיכון וכמובן את השמיד את התרבות המיקנית ביוון (קריאה מומלצת בנושא: 1177 B.C.: The Year Civilization Collapsed של Eric Cline). זה קשור לאפוסים כיוון שזו התקופה שבה הם ככל הנראה נוצרו. קריסת התרבות המיקנית הובילה למה שמכונה ״ימי החושך״ ביוון - כמעט 400 שנים של היעדר תרבות חומרית, התרוקנות של ערים, התדלדלות אוכלוסין ובין היתר גם היעלמות של טקסטים כתובים. על פי המסורת, במאות השנים האלו סופרו עלילות מלחמת טרויה כמסורת שבעל פה. היות שלא היה כתב, נאלצו לספר אותן מדור לדור. רק כשהתייצב המצב ומתוך ההרס צמחה לה ציוויליזציה חדשה, מה שלימים יכונה התקופה הארכאית (בערך המאה ה-8 לפנה״ס עד ל-480 לפנה״ס), ואיתה נוצר כתב חדש, היו מי שהתחילו להעלות את הסיפורים האלו על הכתב. המישהו הזה, ככה מספרת האגדה, הוא אדם בשם הומרוס, שחוץ מזה אנחנו וכמעט ולא יודעים עליו דבר. לא מתי נולד, איפה נולד, איפה ומתי פעל או האם בכלל היה אדם אמיתי או שמא כמה אנשים. מה שברור הוא שהטקסטים האלה עתיקים. מאוד. אנחנו יודעים את זה קודם כל כי השפה בה עתיקה, ומכילה ביטויים ומילים שגם הקדמונים לא היו סגורים מה פירושם. יותר מכך, הסיפורים עצמם מכילים עדויות לתרבות חומרית - למשל מתנות שהגיבורים מעניקים זה לזה - שתואמת ממצאים מחפירות ארכיאולוגיות מתקופת הברונזה. ובכל זאת, החלק הכי יפה בסיפורים ההומרים הוא שהם בכלל לא סיפורים. הם שירים. שירים מאוד-מאוד ארוכים. הם לא נועדו להיקרא כספר, אלא להידקלם בפרהרסיה. אין לנו מושג מה הלחן, אבל כשקוראים את הטקסט בשפת מקור ברור מאוד שהוא מיועד לשירה מדוקלמת, אולי כזכר לאותם השנים, לפני הומרוס, שהמשוררים שיננו את הטקסט בעל פה. יש כמה עדויות לכך - למשל, דיאלוגים שלמים ותיאורים חוזרים על עצמם בצורת קופי פייסט, שנועדה להקל על שינון המילים. גם התוארים שהוצמדו לגיבורים ולמקומות - האפיתטים - למשל, הלנה לאוקולנוס (״לבנת הזרועות״), אכילס פודאס אוקוס (״מהיר הרגליים״), טרויה אוטיכס (״הבנויה לתלפיות״), אלת השחר רודודקטילוס (״ורודת האצבעות״), נועדו להקל על המדקלמים. אבל יותר מהכל, המבנה של הטקסט: מֵנִין אַאֵידֶה תֶ׳אָ פֵּלֵאִיאַדֶאוֹ אַכִילֵאוֹס (זעם. שירי, אלה, על אכילס בן פלאוס) אוּלוֹמֶנֵן הֵ מִירִ׳ אַכַיוֹיס אַלְגֶ׳ אֶתֵ׳קֶה (הזעם ההרסני שהכאיב לאכאים עד מאוד) פּוֹלָאס ד׳ אִפְתִ׳ימוּס פְּסִיכַאס אַאִידִי פְּרוֹאִיאַפְּסֶן (והשליך אל האדס נשמות רבות וגדולות) הֵרוֹאוֹן אַוּטוּס דֶה הֶלוֹרִיאַ טֶאוּכֶה קִינֶסִּין (של גיבורים ועשה אותם לטרף של כלבים) אוֹיוֹנוֹיסִי טֶה פָּאסִי דִיאוֹס ד׳ אֶטֶלֵיאֶטוֹ בּוּלֵה (ועופות השמיים, כך נעשה רצונו של זאוס) אֶקְס הוּ דֵה טָא פְּרוֹטָא דִיאַסְטֵטֵן אֶרִיסַאנְטֶה (מהרגע שבו נפרדו ורבו לראשונה) אַטְרֶאִידֵס טֶה אַנַאקְס אַנְדְרוֹן קַאי דִיאוֹס אַכִילֵוּס (בן אטראוס ,אדון בני האדם, ואכילס האלוהי) (אלו השורות הראשונה באיליאדה, הניקוד בחסות הצ׳אט) מי שקרא את הטקסט היווני שם לב שיש למילים מקצב מסויים, או משקל, מה שמכונה הקסאמטר דקטילי. כלומר, מבנה בעל שש ״רגליים״ שמורכבות מקצב סדור של הברות, שבאמת שקטונתי מלהסביר אותן. הכתיבה הזו היא כתיבה שירית, לא פרוזאית. כשמבינים את כל זה, נולאן הצליח להביא הרבה מאוד ״פרשנות״ היסטורית לסרט שלו, שעליו כתבתי לפני שבוע ואין צורך לחזור שוב. הבוטום ליין הוא שזה נכון שהאודיסאה של נולאן היא לא ה-אודיסאה, אבל אולי זו הדרך לגרום לאודיסאה לעבוד גם היום: היא נולדה מתוך חורבן, נשמרה בזיכרון, הושרה במשך דורות ורק אחר כך נכתבה. מאחורי המפלצות, האלים והגיבורים מסתתר ניסיון אנושי לעשות סדר בעולם שקורס - ולספר איך, למרות הכול, חוזרים הביתה. בהתחשב בכך שהסיפור ״האמיתי״ עוד קיים וזה בסך הכל עיבוד קולנועי, לגיטימי להביע דעה, רק אל תהיה בלתי נסבלים לגבי זה.
23
12
2
352
13,615
Asaf Myrav retweeted
לפני לא מעט זמן, הבת שלי הצביעה על כוכב מעל הבית שלנו ושאלה אותי מה זה הכוכב הזה. משם התחלנו מסע - לחפש כוכבים, לגלות מה מיוחד בהם ואם יש להם סיפור. התוצאה, אחרי ים עבודה, היא פודקאסט חדש - "סיפורים מהכוכבים" - אגדות מרחבי העולם על כוכבי הלילה. open.spotify.com/show/033AF8…
3
9
3
30
3,281
Asaf Myrav retweeted
דעה: הציבור היהודיסטי יצטרך להתפשר כדי להכניס חילונים לישיבות ולהרבות תורה בישראל. זה אומר ישיבות בלי הפרדה כך שגם נשים יוכלו ללמוד, לימודים בסופשים לאנשים שעובדים במהלך השבוע או נמצאים המילואים, והקפדה על אוכל טרף למי שכופר
דעה: חוק ההפרדה באקדמיה הוא לא תועבה ולא סדין אדום, אלא פשרה הכרחית בדרך לשילוב חרדים במעגל ההשכלה והעבודה. זה לא שונה בהרבה מחטיבת חשמונאים הנפרדת שזוכה לשבחים וכתרים והלל. כדי לשלב חרדים צריך לשלם מחירים. אפשר לרקוע ברגליים עד מחר, ואפשר לשחק על תוצאה haaretz.co.il/opinions/2026-…
2
6
91
1,713
Asaf Myrav retweeted
הערה כללית על טענות ה'מה הפיתרון שלך' כשעולות בכל פעם שהממשלה ותומכיה נתקלים בביקורת שאין לה באמת תשובה (קרי, כמעט בכל נושא), דרך משל יצירתי כי כזה אני: אז לפני כמה זמן קניתי מחשב. בלא מעט כסף. קצין התל"ם שלי באגף השיקום גרם לי לחשוב שיש סיכוי גבוה שאקבל עזרה מאגף השיקום לקבל מחשב ללימודים ואמרתי יאאלה פעם אחת נשקיע במחשב ממש טוב. בסוף לא קיבלתי. סיפור ארוך ועצוב. אבל כן הבאתי מחשב נייד אולי הכי יקר שהיה לי אי פעם והוא...לא טוב. ממש. כאילו, בקטע של 'מחשב' הוא דווקא אחלה. יש כרטיס מסך טוב ומסך חד ומה שתרצו. אבל החלק ה'נייד' הוא, אם לומר בעדינות, לא מדויק. כי הוא מתחמם מהר רצח ובמקרה הטוב יורד בביצועים תוך חצי שעה של עבודה. אחרי שזה קרה שוב ושוב התחלתי לחפש וגיליתי שזו בעיה נפוצה במחשב הזה (עשיתי סקר שוק, בבירור לא מספיק טוב) ושהפיתרון הוא לקנות יחידת קירור חיצונית. מעבר לזה שזו עוד עלות של כמה מאות שקלים, הדבר הבאמת מעצבן זה שהוא לא באמת נייד. כי בשביל לעבוד איתו טוב אני צריך עמדה די גדולה (לא משהו להכניס לתיק) ועוד מקור חשמל וכמובן עוד הרבה רעש. עכשיו דמיינו שאני כותב את כל זה בפני עצמו ואז פונים אליי ומתחילים לשאול - תגיד, אדוני טכנאי מחשבים? מה הפיתרון שלך? איך *אתה* היית בונה מחשב? כי אם אתה לא יודע אז וואלה סתום ת'פה זה מה שיש. עכשיו, התשובות הן שלא, אני לא טכנאי מחשבים, אני עו"ס שבקושי סיים 3 יחידות מתמטיקה. ואין לי מושג איך לבנות מחשב. לא יותר טוב, לא פחות טוב או איזשהו מחשב. ושכל זה לא רלוונטי לכך שהתלונה שלי היא קריטית לא פחות מחוות דעת של מומחה, אם כבר הרבה יותר כי אני, ולא הוא, קהל היעד. המחשב, הרי, הוא מוצר ש*אני* אמור לקנות. הוא אמור לשרת אותי. אני הלקוח ואני (לא כפרט, אלא כקבוצה) הסמכות היחידה שיכולה לקבוע אם המוצר טוב או לא. מומחה טכני יכול לשמוע את התלונות שלי ולהגיד איך פיתרון צריך להראות, מה המשמעויות שלו (נניח: ובכן, אם תרצה מחשב שיהיה גם בביצועים גבוהים וגם לא יתחמם זה יעלה יותר) וכד'. אבל לשאלה האם המוצר *טוב* או לא יש תשובה אחת רלוונטית - האם הוא עונה לצרכי הלקוח. והלקוח לא יכול להגיד מה הפיתרון. הוא הרי לא מומחה טכני. הוא רק יכול להגיד אם המוצר טוב או לא. ככה זה עובד. ומה הנמשל? ביטחון הוא מוצר. שירות ציבורי שאנחנו מקבלים כמו ביוב וכבישים ומה שתרצו. היחידים שיכולים לענות על שאלת טיב המוצר היא הצרכנים - אנחנו, הציבור. אפשר לטעון שבטוח, אפשר לטעון שלא, אפשר להתווכח על המשמעות. אבל אם אתם רוצים ללמוד משהו מה7.10 זה שכשהציבור נכנע ל'סתמו סתמו מה אתם מבינים'
18
17
1
292
7,788
Asaf Myrav retweeted
בעצם, מה ההבדל בין איתמר בן גביר לדורון שבתאי? 56 שנים ועוד חודש אני מסתובב במשעולי המדינה הזו, ועדיין לא הבנתי איך עובדת כאן השיטה. איך זה שאדם אחד יכול לערער את יסודות הממלכתיות, להבעיר את השטח, להסתכסך עם כל בעל תפקיד מקצועי שנקרה בדרכו — וכל זה זוכה לכותרות, לפאנלים, לזעזוע עמוק; ואילו אדם אחר, דורון שבתאי שמו, יכול להחזיק בביתו קפה נמס וניל של עלית, לשתות אותו בלי למצמץ, ואף להפוך את זה לחלק בלתי נפרד מדמותו הציבורית — והכול עובר בשקט יחסי. בשבוע שעבר שוב עלתה הטענה שאיתמר בן גביר הוא סמל לכשל המנהיגותי של הימין החדש. שהוא קולני מדי, פופוליסטי מדי, מתנהל כאילו כל מוסד במדינה הוא סניף של המטה הפוליטי שלו. יכול להיות. אבל בשלב הזה ראוי לשאול: ומה עם דורון שבתאי? כן, כן. אותו דורון שבתאי. אושיית הרשת. האיש שבנה לעצמו תדמית ציבורית של אדם מעמיק, שנון, בעל מודעות עצמית, ובכל זאת — ועל זה אין מחלוקת עובדתית — ממשיך להפגין חיבה עקבית למשקה המכונה “קפה נמס וניל של עלית”. לא אספר לכם שמדובר במשקה שנוי במחלוקת, כי זה יהיה אנדרסטייטמנט. מדובר באירוע. במבחן אזרחי. בשאלה ערכית. כי מה בעצם ההבדל? כשבן גביר מתעלם מהדרג המקצועי, כולם מזדעקים: “הוא מפרק את המערכת”. אבל כשדורון מתעלם מהדרג המקצועי של חובבי הקפה — אותם אנשים שמזהירים אותו שוב ושוב מפני הסכנות שבאבקה מתקתקה, ארומה סינתטית וטעם לוואי של מטבחון צבאי בשנת 2004 — פתאום כולם צוחקים. פתאום זו “בדיחה פנימית”. פתאום זה “חלק מהמותג”. סיציליה זה כאן? אולי. אבל במקרה של דורון, סיציליה מגיעה עם כפית גדושה וניחוח וניל שלא ביקשנו. הרי אם שר בממשלה היה נכנס לישיבת קבינט, מניח על השולחן כוס קפה נמס וניל ואומר: “מבחינתי זה סטנדרט”, כבר היו יוצאות כותרות. “גורמים במערכת הביטחון: אובדן שיקול דעת”. “בכיר בקואליציה: זה כבר לא עניין של טעם, זו תפיסת עולם”. “מקורבי השר: הוא שותה את זה שנים, הציבור ידע”. אבל כשדורון עושה את זה — מחייכים. משתפים. מגיבים עם אימוג’י. כאילו אין כאן שחיקה מתמשכת של נורמות. וזה כל הסיפור על רגל אחת. יש מי שמותר לו ויש מי שאסור לו. כשבן גביר כופה את עולמו על המערכת — זו פוליטיזציה. כשדורון כופה על הפיד שלנו את העובדה שקפה נמס וניל הוא לגיטימי — זו אותנטיות. כשבן גביר מתעקש שהכול זה מאבק באליטות — מגחכים. כשדורון מתעקש, בשתיקה רועמת, שהוא לא צריך אספרסו, מקינטה או אפילו קפסולה מכובדת — פתאום זה עממי, נגיש, ישראלי. בחיי שאי אפשר להמציא סיפורים כאלה. בשלב הזה ראוי לשאול כמה שאלות על תפיסת עולמו של שבתאי החדש. לפי אילו קריטריונים הוא קובע מהו קפה? האם עצם העובדה שמשהו נמכר בצנצנת, נמס במים רותחים ומבטיח “וניל” הופכת אותו למשקה לגיטימי? האם כל אדם שמחזיק קומקום רשאי להכריז על עצמו כמי שמבין בקפה? ואם כן — במה בדיוק הוא שונה מאדם שמחזיק משרד ומכריז על עצמו כמי שמבין בניהול מדינה? אני יודע, יהיו מי שיאמרו: “עזוב, זו סתם העדפה אישית”. אבל זו בדיוק הבעיה אצלנו. תמיד כשזה מגיע לאנשים שלנו — זו העדפה אישית. כשזה מגיע לאחרים — זו סכנה לדמוקרטיה. כי אם דורון שבתאי יכול לבנות פרסונה ציבורית שלמה סביב בחירה קולינרית גבולית, ועדיין להיחשב דמות אהודה, מצחיקה, מודעת לעצמה ואפילו חיננית — למה בן גביר לא יכול לטעון שגם אצלו הכול עניין של טעם? אחד אוהב משילות אגרסיבית, השני אוהב וניל תעשייתי. אחד מטלטל את המשטרה, השני מטלטל את בלוטות הטעם. אצל שניהם, צריך להודות, יש אלמנט מסוים של עקשנות מול המציאות. ואני לא אומר שאין הבדלים. ברור שיש. בן גביר הוא שר בממשלה. דורון שבתאי הוא אדם עם קומקום. בן גביר משפיע על חיי אזרחים. דורון, לכל היותר, משפיע על איכות השיח בקבוצות וואטסאפ ועל מפלס הבדיחות על חשבונו. אבל מבחינה רעיונית, מבחינת היחס לנורמות, מבחינת היכולת לעמוד מול קונצנזוס שלם ולומר “אתם לא תגידו לי מה לשתות” — קשה להתעלם מהדמיון. הנה המבחן הפשוט: אם מחר יתברר שבן גביר שותה קפה נמס וניל של עלית, מתנגדיו יראו בזה הוכחה סופית. “אמרנו לכם”, הם יכתבו. “זה מתחיל בקפה ונגמר בקריסת מוסדות”. אבל דורון? אצלו זה “קטע”. אצלו זה “מותג”. אצלו זה “דורון, יא מלך, איך אתה מסוגל?” אז אולי הגיע הזמן לומר ביושר: מדינה שמוכנה להכיל את דורון שבתאי ואת קפה הווניל שלו, לא יכולה להזדעזע כל כך מהר מכל תופעה ציבורית אחרת. אי אפשר לדרוש סטנדרטים של בריסטה מהפוליטיקה, ואז למחוא כפיים לאדם שמערבב אבקה בכוס חד־פעמית וקורא לזה בוקר טוב. יש אנשים, ויש “אנשים אחרים”. ויש גם קפה. ויש מה שדורון שותה.
16
6
6
141
7,573
Asaf Myrav retweeted
Replying to @LibertyCappy
5
71
5
895
35,489
היי, החלטתי לארגן כמה חבר'ה וללכת לפתוח את מיצר הורמוז. כרגע יש לנו אותי בתפקיד הבדחן שמעיר הערות ציניות ונהרג בפיצוץ בסוף רק כדי לגלות ששרדתי בקושי אנחנו צריכים: * מנהיג. עדיף עם עבר אפל ומשפחה שמחכה בבית ולא מודעת לעבר שלו * מומחה בחומרי נפץ. רצוי משוגע ועם פציעות מוזרות >>>
15
1
1
246
9,634
שיהיה ברור: שום קשר אלינו.
נתניהו מריץ קמפיין בינלאומי להסרת כיסוי ראש באיראן - וזה סבבה. הדמוקרטים מריצה קמפיין להסרת כיסוי ראש בישראל - וזה לא סבבה. הבנתי נכון?
396
46
82
1,147
207,025
Asaf Myrav retweeted
המשבר בשוק הטלוויזיה: קיצוץ של כמעט 17% בדמויות הראשיות
איזה קונספט חזק לסדרה
1
19
987
Asaf Myrav retweeted
אינני זוכר אם חרזו כך בשיר
תַּחַת בֵּית שֶׁחְיְךָ תַּיִשׁ מַצְחִין הִשְׁתַּכֵּן (שירי קאטולוס 69,6)
2
6
225
5,625
Asaf Myrav retweeted
Replying to @YHepstein
דעה - זה ממש בסדר שסאטירה תעליב את השלטון וזה לא משבר ולא כלום
2
4
196
2,634