מדינה שבה חרדה היא הסדין שעליו ישנים, ייאוש הוא השמיכה, טראומה היא הכרית.

גם בתרחיש יותר אופטימי, אני מפחדת לגלות מה ההורקרוקסים שלו

תכלס כל מורשת נתניהו היא הדרך מכיכר רבין לכיכר החטופים

הפגנה עם וייב של תקווה. מי זכר שעוד אפשר

קצת הגזימו בתל אביב עם הדירות המפוצלות

גם הפיד שלכם אוכל תראש על "You can see everything"? הנה מה שאתם צריכים לדעת, ציפי שמילוביץ צפתה בו ומסבירה למה הסרט הזה הוא הדבר הכי מדובר בארצות הברית כרגע. calcalist.co.il/magazine/art…

רציתי לשים איזה התחכמות על שתישרף בקן הנשרים השחור של היטלר וחיפשתי בגוגל את מה שזכרתי כביטוי המקורי, והai הנודניק של גוגל חש צורך דחוף להיפגע

תקשיבו, "דיגר" סרט מעולה. לכו לפני שיירד, ולכו בלי לדעת כלום

קמפיין המשפחות השכולות מטלטל. יש כ12,000 קלפיות. ב7 באוקטובר לבדו כ1200 נרצחים. 10 אנשים לכל קורבן, כל אחד מחוץ לקלפי אחת. נגיד שמחלקים לשתי משמרות. 20 אנשים לכל קורבן. נגיד שמקזזים משפחות שלא תומכות. 30 אהשים לכל קורבן. בני משפחה, חברים, קולגות, זרים. זה אפשרי. זה מה שצריך.

טור נוגע ללב, שכדאי לקרוא עד הסוף היפה. וגם לשתף כל הסיפור הישראלי נמצא בקו שנמתח בין החבר'ה שרוקדים את "שיר לשלום" באינדינגב לאנשי־העל שרצים ללא הפסקה בבקיארד אולטרה. רגע לפני הבחירות, גם אלה וגם אלה הם מצפן שמזכיר לנו לשם מה, ועבור מי, אנחנו מצביעים calcalist.co.il/magazine/art…

מתרגשת רק מלחשוב על הפוסטים של שורדי שבי מתעדים את עצמם מצביעים

בני בני גנץ, נוטשת את כולם הולכת לבדה, הולכת אבודה

דברים שקורים רק באופרות סבון ולדפנה ארמוני

רגע מוזר ב"גטסבי הגדול": לחברה של היהודי קוראים סווסטיקה