Pinned Tweet
בשעה טובה זכיתי אתמול להצטרף לרשימה ההולכת ומתארכת של החבר'ה הטובים - תורמי הכליה מארגון מתנת חיים
ועוד מהר הבית היום. שוטר זועם על יהודי שהרים מהרצפה שקית כדי לזרוק לפח. הצצה קלה למה שיהודים שומרי מצוות חווים בהר כבר עשורים. ולמה מפריע כל כך לשוטר שהוא מצולם?
והיום בהר הבית: יהודי עוכב בגלל שהעלה להר סידור למרות שאיננו מ-15 אלו שאושרו בידי המפכ"ל (!) להעלות סידור להר. למען האמת הוא היה ברשימה והוצא ממנה לאחר שטס לחו"ל. וזה עוד לפני שאחמד טיבי מקים ממשלה כאן
בהר הבית, נייר הלקמוס הכי רגיש לשאלה מי בעל הבית בארץ הזו, כבר ניכרים סימני השינוי בכנסת. מסרים מגבוה, כנראה מהמפכ"ל שהפסיק להישמע לשר הממונה אליו, משדרים לנו שכיוון הרוח השתנה. כך קיצוץ שעת הכניסה המלאה בצהרים (הקצרה גם כך), הגבלת הקבוצות היהודיות (הקטנות גם כך). שנדע את מקומנו
פעם, מזמן, תחקיר בעובדה היה כמו תורה מסיני. מי שאתרע מזלו להיות מושא התחקיר רעד מפחד. מעניין אם מישהו בתוכנית הזאת עורך חשבון נפש איך קרה שאף אחד לא מתרשם מה"תחקיר" אמש על נתניהו והבחירות במגזר הערבי. טוב, חוץ ממי שמשוכנע מראש ובמסגרת הגדרתו מוכרח להזדעזע
ארנון סגל retweeted
הרס בכפר טרפון: שלושה בתי מגורים ודיר הוחרבו באישון ליל
כוחות גדולים של מג"ב ומנהל אזרחי מלווים בכלים כבדים, פשטו סמוך לשעה 3 לפנות בוקר על נקודת ההתיישבות כפר טרפון בבנימין הסמוכה לישוב עטרת, והחריבו במקום שלושה בתי מגורים ששימשו את תושבי הגבעה.
בנוסף לבתי המגורים, הרסו הכוחות גם את דיר הכבשים, לול התרנגולות וחדר האוכל, והחרימו שני רכבים של התושבים וציוד רב. במהלך הפינוי, הורו הכוחות ל2 משפחות המתגוררות במקום שלא לצאת מביתן בזמן שיתר המבנים הוחרבו בכף הדחפור.
לדברי התושבים בגבעה, ההרס מגיע בעקבות עתירה מקוממת שהגישו ערבים שפלשו לאתר ארכאולוגי סמוך. "מדובר בהליך אבסורדי של פיקוד מרכז ובג"ץ שנכנעו לדרישתם של פולשים ערבים, במקום להעמידם לדין פלילי. נעשה כאן היפוך יוצרות הזוי", תקפו הבוקר בכפר טרפון.
בגבעה תיארו את השתלשלות האירועים שהובילו להרס: "עד להקמת הגבעה, שלטו כאן בשטח במשך שנים ערבים שפלשו לאתר ההיסטורי ח'ירבת טרפין הסמוך המתוארך לימי בית שני, השמידו את השרידים העתיקים שבו ושדדו אוצרות מורשת. הם פונו מהמקום על ידי המנהל האזרחי אך פלשו בשנית לאתר, והקימו לאור יום 2 וילות בשטחו".
לדבריהם, "שוד העתיקות והרס האתר הופסק עם הקמת הגבעה בשל הנוכחות היהודית במקום, אך תיאטרון האבסורד לא נגמר בזה. הפולשים הערבים, שלטענתם המשך פעילותם העבריינית באתר הארכאולוגי נמנעה בשנה האחרונה בעקבות הימצאות הגבעה בשטח עתרו לבג"ץ, ושם דרשו בעזות מצח כי יורה לצה"ל לאבטח את חזרתם למקום וכן יורה למדינה לפנות את הגבעה".
"לצערנו, למרות האבסורד, שופטי בג"ץ, לא בחרו לדחותה על הסף ולנצל את הודאתם של הערבים בבניית הבתים לטובת העמדתם לדין בגין הרס אוצרות מורשת. במקום זאת הורו השופטים למדינה להשיב בדחיפות לטענות, וכן לדווח בתוך זמן קצר אלו פעולות היא כבר ביצעה בנוגע לאבטחת הפולשים ופינוי הגבעה".
בגבעה הוסיפו והפנו אצבע מאשימה גם למערכת הביטחון: "באופן תמוה, משרד הביטחון והמנהל האזרחי לא ניסו להיאבק בבית המשפט כנגד העתירה המופרכת הזאת, ולא רק שלא הבהירה כי מדובר פולשים שצריכים להיעצר - גם ביצעו הלילה הרס אלים וברוטאלי בגבעה".
המכתב של איזנקוט פשוט מופקר, מהסוג שהביא את הטבח בעוטף. יבוא נתניהו ויאמר שיש התרעות חמורות, אבל ראשי גופי הביטחון יזלזלו תוך גיבוי מאיזנקוט כי "הכל בטח שיקולים פוליטיים". הפקרות
ארנון סגל retweeted
כמעט צהרים טובים!
הנה מפת ההתיישבות היהודית בעיר התמרים!
שתפו אותה הלאה כדי שעוד אנשים יראו את גודל הדבר!
______
בציוץ הבא מצורף הסבר על שמות הבתים + שעות הגעה למבקרים.
מחכים לכם!
מוסלמים עולים להר לאין שיעור יותר מיהודים (כי מאפשרים להם) ובכל זאת היהודים מורחקים ממנו יותר. למה מורחקים יהודים מההר? בגלל השתחוויות או אמירת קדיש שלא בנקודה המותרת, הכנסת תפילין למתחם או סטיה מהמסלול החונק המותר. למה מוסלמים מורחקים? בגלל הסתה, התססה, התפרעות או הפרעה 》》》
יהודים נאלצו להמתין הבוקר כשעה וחצי בכניסה להר הבית, כי במסגרת מדיניות האפליה מספר העולים להר בכל קבוצה הוגבל לשלושים בלבד. חודש טוב!
ארנון סגל retweeted
אני דורשת את התנצלות תאגיד השידור ונקיטת צעדים נגד שני המגישים ערן זינגר ואימאן קאסם סלימאן על דברי הבלע בתוכנית מרחאבית בשבוע שעבר, שם, גברת סלימאן מצאה לנכון להאשים שהערבים נהרו לקלפיות בין היתר בגלל יותר מדי הריסות בתים (בלתי חוקיים..), יותר מדי התגרות במוסלמים ב"מסגד אלאקצא" ובכך שמאפשרים תקיפות של פורעים פולשים נגד פלסטינים ב"גדה המערבית" - זינגר בתגובה תיאר את דבריה כ"דברים חזקים מאוד"
מעבר לכך זינגר מצא לנכון גם לצטט את רון גרליץ ממכון אקורד (לשעבר מעמותת סיכוי-אופוק מבית הקרן החדשה), מכון מוטה פוליטית, והעלה גם את ד"ר דורון נבות ללא גילוי נאות סביב השתתפותו בקמפיינים של "האם ראית את האופק לאחרונה" (של הקרן החדשה) שמנרמלים את איש האח"ס מנצור עבאס כשותף לגיטימי
שלום לצופות ולצופים היקרים שלי,
הערב לא ניפגש בשידור.
אתמול הציב בפניי מנהל החדשות בתאגיד, ליאור לנדנברג, אולטימטום: להקריא בשידור, מילה במילה, טקסט שהכתיב לי בהודעת וואטסאפ שמייחס לדבריי משמעויות שגויות ומסולפות ושיש בו, לטעמי, כדי לבזות אותי ואיים שאם לא אקריא אותו, לא אגיש את תוכניתי.
מדובר בדרישה להציג בפני הצופים הצהרה שהוכתבה לי על ידי מנהל החדשות, כאילו הייתה הודעה אישית שניסחתי מרצוני החופשי. סירובי להיענות לדרישה זו הפך לעילה למנוע את הופעתי בשידור.
למיטב ידיעתי, אין תקדים להתנהלות מסוג זה. למנהל חדשות נתונה הסמכות לערוך ולבקר, אך אין בכך כדי להצדיק כפיית הצהרה אישית על עיתונאי והצגתה לציבור כאילו ניתנה מרצונו החופשי.
חמורה לא פחות בעיניי היא האכיפה הבררנית מצד מנהל החדשות בתאגיד. כשנשמעו בשידורי התאגיד בעברית ובערבית התבטאויות פוגעניות כלפי לוחמי וחיילי צה״ל וכלפי מגזרים בחברה הישראלית, למיטב ידיעתי מנהל החדשות לא נקט צעדים דומים, לא הציב אולטימטומים ולא התנה את המשך הופעתם של העיתונאים בשידור בהקראת הצהרות מוכתבות. קשה להבין כיצד דווקא במקרה שלי, כשהדברים כלל לא נאמרו בשידורי התאגיד, בחר מנהל החדשות לנקוט צעד כה חריג וקיצוני.
וכדאי להזכיר את השתלשלות האירועים:
דבריי המקוריים נאמרו ברדיו אזורי, ולא בשידורי התאגיד.
הדברים כללו תיאור בניסוח לא מוצלח של תופעה כואבת בחברה הבדואית בנגב, המגובה במחקרים אקדמיים ובכתבות.
במוצאי שבת, לבקשת מנהל החדשות, פרסמתי בשידור הטלוויזיה הבהרה שהייתה לשביעות רצונו.
בהמשך פרסמתי הבהרה והתנצלות גם ברשתות החברתיות. ועדת האתיקה קיבלה את הדברים ופרסמה הודעה בעניין. גם התאגיד עצמו פרסם הודעה מטעמו, בתיאום עם הייעוץ המשפטי.
ואחרי כל אלה, לפתע, אתמול, נחת עליי האולטימטום.
לא בשיחה. לא בהידברות. בניגוד למקובל בתקשורת חופשית ולמתחייב מהתנהלות מקצועית והוגנת.
לאחר שהבהרתי לייעוץ המשפטי שהאולטימטום שהציב בפניי לנדנברג אינו חוקי ואינו אתי, הוא פנה אליי היום לקראת הצהריים וביקש שאציע נוסח חלופי. נעניתי לבקשתו והעברתי נוסח שכלל הבהרה והתנצלות. אלא שלנדנברג חזר בו מנכונותו לבחון נוסח חלופי, דחה את הצעתי ושב להתעקש שאקריא את הטקסט שהכתיב לי , טקסט המציג את דבריי באופן מניפולטיבי ומסולף, מייחס לי משמעויות שקריות לפרסום ויוצר בפני הצופים מצג מטעה.
ולא די בכך: בהמשך הועבר לעיתונאי רן בוקר מידע שגוי על השתלשלות האירועים, תוך הצגת תמונה מסולפת של המחלוקת.
קשה שלא לתהות אם שינוי הגישה הפתאומי קשור לקמפיין ההסתה הפוליטי שמתנהל נגדי בימים האחרונים, קמפיין שספק רב אם טובתן של נשים מוחלשות בחברה הבדואית הוא שעומד בבסיסו. חמור לא פחות, ההדלפות נגדי מתוך התאגיד, שמציגות תמונה שגויה ומסולפת של האירועים, אינן אלא שמן למדורת ההסתה הפרועה המתנהלת נגדי. במקום לנהוג באחריות, גורמים בתאגיד הציבורי תורמים לליבוי המתקפה הציבורית נגדי.
אתיקה עיתונאית מחייבת, בין היתר, הגינות, אחידות, מידתיות ושיקול דעת. היא אינה מתיישבת עם אכיפה בררנית.
תאגיד השידור הציבורי הוא של כולנו.
שלכם, תמיד,
איילה חסון
ראיתי שבכיר האויב עכרמה סאברי מתלונן על הרעש שהיהודים מחוללים בהר הבית. כי כאלה אנחנו, רועשים. לא כמו המוסלמים שמצטיינים בדממה שלהם
כשאמריקה נכבשת בידי האסלאם ושונאי ישראל, וכשאצלנו סולברג ושות' נותרים חסרי אונים בפני נסיונות מפלגות האויב לכבוש את ישראל מבפנים (אלו שהמערכת שאליה סולברג משתייך טרחה לסלול להן את הדרך) - ובמקביל לכל החושך הזה האור היהודי חוזר ליריחו אחרי שנים רבות כל כך: כל זה בא ללמדנו שבישראל>
ארנון סגל retweeted
לפני שתחליטו מה דעתכם - את הקטע הבא אתם חייבים לקרוא
קודם כל, מה זה "פרט מוכמן"?
זה פרט מהזירה שהחוקרים שומרים בסוד, ושרק מי שהיה שם באמת יכול לדעת. כשחשוד מוסר פרט כזה בהודאה שלו, בית המשפט רואה בזה הוכחה לכך שההודאה אמת. אבל יש לזה תנאי חשוב, ובית המשפט עצמו כתב אותו בהכרעת הדין:
"ככל שמדובר בפרט ידוע ושכיח יותר, קטן כוחו כתוספת ראייתית" (סעיף 92).
במילים פשוטות: אם הפרט היה ידוע או נגיש גם לאחרים, הוא לא באמת מוכיח שהחשוד היה בזירה.
עכשיו לרכב השחור, אחד הפרטים המרכזיים שעליהם נשענה ההרשעה של עמירם.
לפי הכרעת הדין, בהודאה שלו עמירם סיפר על רכב שחור שחנה ליד הבתים:
"הנאשם מסר בהודאותיו על רכב חדש בצבע שחור אשר חנה בסמוך לכניסה לבתים" (סעיף 94).
בהמשך, בשחזור, הוא גם הצביע על המקום שבו הרכב חנה.
למה זה נחשב כל כך חשוב? כי לטענת החוקרים, הם עצמם לא ידעו על הרכב הזה. החוקר "מיגל" העיד:
"בעדותו בפנינו הסביר מיגל כי צבע הרכב לא היה ידוע לחוקרים בזמן מסירת ההודאה" (סעיף 94).
ולפי החוקר ארז אמויאל, רק אחרי השחזור הם התחילו לחפש את הרכב ומצאו אותו:
"לאחר שהנאשם מסר בשחזור על הרכב השחור, ביצעו פעולות חקירה ואיתרו רכב סקודה בצבע שחור, אשר היה בשימוש סעד דוואבשה המנוח. פעולות אלה לא בוצעו קודם לכן, שכן הנתון לא היה ידוע לחוקרים קודם לשחזור" (סעיף 94).
כלומר, המסקנה של בית המשפט הייתה: אם החוקרים לא ידעו על הרכב, ועמירם כן ידע, סימן שהוא היה שם.
אבל כשבודקים את העובדות, התמונה נראית אחרת לגמרי:
א. זה לא היה רכב זר או מסתורי. זה היה הרכב של בעל הבית שנשרף, שחנה ליד הבית שלו.
ב. הרכב לא היה סוד בכלל. כבר למחרת האירוע, ב-1.8.2015, שכן מהכפר סיפר בהודעה שלו במשטרה שהוא ושכן נוסף הזיזו רכב אחרי האירוע, עוד לפני שהגיעו הכוחות. זה קרה ארבעה חודשים לפני שעמירם בכלל נעצר.
ושימו לב, גם את זה בית המשפט כתב בעצמו!:
"עיון בתמונות שצולמו עם הגעת החוקרים לזירה מעלה כי הרכב השחור לא מופיע בהן. בהודעתו של עד הראיה, השכן אברהים דוואבשה, מיום 1.8.2015, בה הוא מתאר את שארע בליל האירוע, מצוין כי לאחר האירוע וטרם הגעת הכוחות הוא הזיז, יחד עם שכן נוסף, רכב..." (סעיף 94).
במילים אחרות: בית המשפט עצמו מציין שהרכב לא מופיע בתמונות מהזירה, ושכבר למחרת האירוע שכן סיפר שהזיזו משם רכב. המידע הזה ישב בתיק החקירה מהיום הראשון.
ג. בתיק החקירה יש צילום של הרכב, בלי תאריך צילום. התאריך היחיד שמופיע עליו הוא תאריך עריכה, 29 בדצמבר, כלומר בסוף החקירה של עמירם.
נסכם: רכב שחנה ליד בית בכפר, שתושבי הכפר הזיזו באותו לילה, ושהצילום שלו נמצא בתיק החקירה. זה באמת פרט ש"רק הרוצח יכול לדעת"?
על סמך פרטים כאלה נגזרו על עמירם 3 מאסרי עולם ועוד 20 שנה.
דורשים צדק לעמירם. משפט חוזר עכשיו!















