Pinned Tweet
How did a small, seemingly insignificant settlement become a holy city for Jews, Christians, and Muslims for thousands of years? And what can its distant and more recent history teach us about Jerusalem’s role in international conflicts?
Explore these questions here 👇
a.co/d/0cinh49i
מערכת הביטחון התחייבה לעסקאות רכישה מארהב במיליארדים ותתקשה לספוג את הביטול הפתאומי שנתיים לפני המועד של הסכמי הסיוע האמריקאי לישראל. (היה כתוב השבוע בwsj וגם גיורא איילנד חזר על הדברים הערב ב@pgosh_MTP).
למה יש אינסוף סרטים הוליוודים על חגים ויחסים (כריסמס בראש, אבל לא רק) ובעברית אין? הרי החגים בישראל כל כך משמעותיים
שלמה צזנה Shlomo Cesana retweeted
Why is Jerusalem sacred to three major religions? How did a small settlement become one of the world’s most extraordinary cities?
My friend Shlomo Cesana explores these fascinating questions in “The Story of Jerusalem”. I’m lucky to have the Hebrew edition, and now English-speaking readers can read it too.
Jerusalem has so many stories to tell, and I’m glad my friend @cesana is helping bring them to a wider audience.
a.co/d/0cinh49i
״אסור לפסול את המפלגות הערביות״. כמה מילים לגבי זה:
א, יש לעשות הבחנה בין הציבור הערבי בישראל. יש את המשותפת, יש את מנצור - ויש את הדמוקרטים שם גם נציגים ערבים. ואחרי שאמרנו את זה:
93 מנדטים מהישראלים הצביעו למפלגות שלפני הבחירות ראשיהם אמרו במפורש: לא נשב עם המפלגות הערביות. איך הגענו לזה?
האם זה בגלל שהם גזענים?
הנה אפשרות אחרת:
התמיכה בחמאס - הסירוב של ח״כים במפלגות הערביות לומר שהחמאס הוא ארגון טרור. זהו סירוב הנובע מכך שהם בעד התנגדות מזוינת נגד ישראל. הם עושים שם אבחנה שלדעתם לגיטימית בין להתנגד ולפגוע בחיילים וחיילות, לבין פגיעה באזרחים. ברור שהאבחנה הזאת בלתי אפשרית. הילדים שלנו בצבא ופגיעה בהם זהה לפגיעה באזרחים.
היחס של הח״כים הערבים מהמשותפת למחבלים שרצחו אזרחים הוא כאל לוחמים לגיטימיים. יש ביקורים של ח״כים הערבים בבתי הכלא אצל המחבלים. האכזריים ביותר נחשבים אצלם ללגיטימיים לשחרור ולעמוד בראש ארגון מדינתי.
אמירות של הח״כים הערבים ושל חלק מהציבור הערבי שגר ביפו ובחיפה ובלוד שהם תחת כיבוש ושמדינת ישראל אינה מדינתם. הגדרתם היא שהם פלסטינים, לא ישראלים. חלקם מייעצים ומתייעצים לרשות הפלסטינית, משתתפים בכנסים ששוללים את קיומה של מדינת ישראל ובמקום להוות גשר בין הפלסטינים לישראלים, הם חיים בשני העולמות ונהנים משניהם.
הציבור הערבי בישראל הוא ציבור גדול - 20 אחוזים מאוכלוסיית ישראל.
חלקו הצביע לדמוקרטים, שזוהי מפלגה שיש בה נציגים ערבים והיא מפלגה שדוגלת בשותפות יהודית ערבית. חלקו הצביע למנצור עבאס, שרוצה גם הוא שותפות, קיים אותה גם עם סגלוביץ ומעוניין בהתנהלות אחרת. (אגב, לא ברור לי למה בפוליטיקה ובתקשורת ממשיכים למנות אותו בגוש אחד עם המשותפת).
אבל חלקו הגדול, 12 מנדטים, הצביע לרשימה המשותפת.
החלטה אמיצה צריכה להתקבל במערכות: מפסיקים לשדר מדגמים בשעה 10. פרסום אפשרי רק אחרי שינוי השיטה (למשל ללא זיהוי של הערוץ) ורק לאחר שנעשה אימות מול חלק משמעותי מקלפיות האמת.
הבגידה של לב סטופניקוב.
לב סטופניקוב הוא קצין רוסי שלא אהב את מראות המלחמה מול אוקראינה מסיבות מצפון החליט לפעול. באחד הימים, הוא התקשר אל מפקד אוקראיני ונתן לו מידע מדויק היכן הוא והגדוד שלו נמצאים, לפני פלישה לעיר באוקראינה. אחרי שהציעו לו לברוח משם, האוקראינים הפציצו את המקום ונהרגו שם 300 חיילים רוסים.
בכתבה על העריק ב״וול סטריט ג׳ורנל״ wsj, מסופר למה הוא עשה צעד שלא יאמן.
עולות שלוש סיבות מרכזיות לעריקה שלו:
1\. התנגדות למשטר פוטין: כבר בתקופת לימודיו באקדמיה הצבאית בסנט פטרבורג הוא התנגד למשטר. הוא צפה בתכנים של האופוזיציה הרוסית והתעניין באנשים שנעצרו בידי השלטונות.
2\. זעזוע מהפלישה לאוקראינה: כאשר החלה המלחמה, הוא התקשה להבין כיצד הרוסים ממשיכים לחיות כרגיל בזמן שמתרחשת פלישה למדינה שכנה. אמו סיפרה שהוא ראה במלחמה מעשה מרושע ולא רצה להשתתף בה.
3\. החשיפה למתרחש בחזית: במסגרת תפקידו כקצין קשר, הוא נחשף לאופן שבו הצבא הרוסי ניהל את המלחמה, לשחיתות וליחס לחיילים. הדבר חיזק את התנגדותו. הוא החל להעביר לאוקראינים מידע שסייע להם לתקוף כוחות רוסיים, ורק מאוחר יותר נמלט פיזית לאוקראינה.
הנקודה החשובה ביותר: הוא לא ערק מיד עם פרוץ המלחמה. במשך תקופה ארוכה נשאר בצבא הרוסי ופעל בחשאי לטובת האוקראינים. בסיום הכתבה הוא גם מסביר שלדעתו דווקא ההתנגדות לפלישה היא נאמנות לשבועה הצבאית המקורית שלו: להגן על החירות, העצמאות והסדר החוקתי של רוסיה. לכן, מבחינתו, הוא לא בגד בעקרונותיו אלא פעל בהתאם להם, אף שהפנה את נשקו נגד הצבא שבו שירת.
As someone who served as a diplomatic correspondent for 11 years and a journalist for 30, I believe there is no better way to understand the Jewish-Arab conflict than by reading this document:
a.co/d/06HUEUtu
Why has the world fought over Jerusalem for 4,000 years?
The answer isn't just politics. It's faith, history, and one sacred hill that changed the world.
Discover the story behind the world's most contested city.
📖 The Story of Jerusalem — Now on Amazon
amazon.com/dp/B0HDFGNDDM
למי שנמאס מהדפוס, אפשר לקרוא את הסיפור של ירושלים - 4,000 שנים של עיר עתיקה-חדשה באתר ״עברית״. כאן: e-vrit.co.il/product/41093/%…
בין 11.9 ל-10.7. ״מי ייתן ולא נשכח״ May we never forget. זהו הכיתוב על האנדרטה בתחנת לוחמי האש במרכז הסחר העולמי ולזכר נספי 11/9.
הכיתוב שנבחר, במבט ראשון, מעורר תמיהה. למה הציווי לזכור? הרי כל מי שהיה חי באותו היום זוכר בדיוק איפה הוא היה ברגע ההתנגשות בבניינים.
מי לא זוכר את העשן והאש, את ההרס, את ההלם, את הגבורה של מי שרץ אל תוך ענן העשן, את הקורבנות, את בני משפחותים, כמו גם את הנשיא האמריקאי והשידור הטלוויזיוני. זהו לא רק זיכרון, זוהי צלקת שצרובה היטב בתוך כל אדם.
אני זוכר שבאותו הרגע הייתי במשרדי מעריב ברחוב הלל בירושלים. כעיתונאי ישראלי מראות בטלוויזיה מאמריקה הרחוקה הכו בי קרוב. כי למרות שאין מה להשוות, בפיגועים אני מבין. הייתי במאות זירות טרור אותם סיקרתי בירושלים.
ולכן, כשעמדתי כעת מול ״עשה שלא נשכח״, שאלתי את עצמי, למה צריך לבקש מאיתנו לזכור? הרי הטבע האנושי מבקש להרחיק את התחושה הקשה, דוחף להשתקם, להמשיך הלאה. ואת מה דורשים שלא נשכח? את אלה שנפלו? את הגיבורים שהצילו? את מי שחווה את הכאב וזוכר?
אמרנו, אמנם אין מה להשוות, כי כל אירוע הוא בעל מאפיינים שונים, אבל ה-7.10 מקביל אל 11 בספטמבר 2001 הן בשימוש של המבצעים בתקשורת המונים והן באפקט הכאב הלאומי.
אך יש לו גם אפקט משותף: הבנת החוסן והשיקום שאחרי המכה. ובשעה שבעוטף עדיין מתנהל הוויכוח הפנימי האם לשקם את כל הבתים שנשרפו ונהרסו, או להשאיר כמה מהם כאנדרטת זיכרון, המרכז הסחר העולמי יפה יותר מאשר בעבר. האדריכלות שווה עין ויש בנינים מעוצבים וגורדי שחקים חדשים בקו הרקיע. שיקום הוא חלק מתהליך הריפוי.
הטבע האנושי מרחיק את הזיכרונות הרעים, אך אסור שיטשטש את הרעים. לעמלק (לפני למעלה מ-3,000 שנה), בני החושך (לפני למעלה מ-2,000 שנה) וכן לטרוריסטים של 2001 ושל 2023 יש מכנה משותף: להם ולנו יש תפיסה שונה של מהו טוב ומהו רע. ואנחנו נמשיך להאמין בטוב.
Do you read English? If so, click here:
a.co/d/02xoDdPv
ברית ההגנה של סעודיה פקיסטן וטורקיה, בwsj מציינים: ״כשהמעצמה מתנדנדת (ארה״ב), נוצרים בריתות מקומיות״ ולא אלה שאותה מעצמה (וישראל) רצו. ישראל הוגדרה שם לא לגיטימית. מה השלב הבא?
סיפור מדהים של ערוץ 13. החסידות הגדולה והמשפיעה באגודת ישראל פועלת נגד ישראל בעולם. כמו הרשות הפלסטינית. מאיפה הלגיטימיות של הימין בישראל להשתעבד לחרדים שהורסים את ישראל ופועלים נגדה?
שלמה צזנה Shlomo Cesana retweeted
מצד אחד גיבור ישראל, רמטכ"ל לשעבר שאיבד את בנו במלחמה.
מצד שני עבריין מורשע,משתמט וכמובן יקיר הקואליציה.
על זה הבחירות. באיזה צד להיות.
יחידת ניל״י - היחידה שמרכזת את כל השמות של הפלסטינים שהיו מעורבים בהתקפת ה7.10. ופשטו על ישראל בהפתעה. צהל השבכ וגורמי הביטחון אספו שמות של אלפי עזתים כאלה וחיסלו עד כה 2,800 מהם! יש עוד כמה אלפים ברשימה. מהאיש שהיה בטרקטור שפרץ את הגבול, דרך זה שרצח ועד זה שהחזיק שבוי. אחד אחד, עשרות ומאוד, מגיעים אל כולם וגובים מהם מחיר. אז בפעם הבאה שתקראו כי ישראל ירתה בעזה, תבינו שיש הצדקה מוסרית ברורה לעשות זאת. עד האחרון שבהם. (הכתבה על ניל״י פורסמה בחדשות סופש של ערוץ 12).