David 🍻

2 hours ago, Anthropic filed for an IPO. We went through the S-1 and broke it down in 6 charts:

Technical moats are mostly over at this point. If you’re building something that is meant to be durable, the only moats now are: • Proprietary data • Network effects • A physical component

יש מי שאומרים שיום שלישי האחרון היה היום החשוב ביותר בהיסטוריה של המתמטיקה. הציניקנים אומרים שזה היה היום האחרון שלה. היכולת המתמטית של בינה מלאכותית מתקדמת בקצב מסחרר. נדמה שלפני רגע עוד צחקנו על טעויות באריתמטיקה בסיסית, אבל בתוך חודשים היא עקפה תלמידי תיכון, ואז סטודנטים ודוקטורנטים, התחילה לפתור בעיות אמיתיות, תחילה בשוליים ואז בחזית (כמו משוואות נאוויה-סטוקס לפני חודש בלבד). הצעד הבא היה כבר צפוי אבל זה לא הפחית מעוצמת הזעזוע - ביום שלישי עלו לרשת יחדיו 722 מאמרים שכוללים את הפתרון ל-372 בעיות פתוחות מכל תחומי המתמטיקה. כולן בעיות מוכרות וחשובות, שבשנה רגילה נפתרים בודדות כמותן על ידי בני אדם. לא אנשים כתבו את המאמרים, אלא מודל ג׳י.פי.טי פנימי שהשקיע בממוצע 3 שעות פר בעיה. כשהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה התלבטתי עד כמה להציג את הבעיות עצמן, שהן נפלאות וחשובות. החלטתי שאציג אותן בשרשור נפרד שיעלה בימים הקרובים. את הפוסט הזה אקדיש לתגובה של הקהילה המתמטית וההשלכות לעתיד. התגובה האנושית של מתמטיקאים למאורע הזה נוגעת בכל קשת הרגשות. התרגשות, סקרנות, יראה, חשש, זעם ואבל. כדי להבין למה צריך להבין מה מניע מתמטיקאים ואיך הקהילה פועלת. מתמטיקה היא תחום שבנוי כפירמידה עצומה של ידע שנבנית בעמל רב לאורך הדורות. כל תלמיד חדש בתחום שוקד שנים ללמוד את היסודות שהניחו לפניו בתקווה להפוך לחוקר שמקדיש שנים כדי להצליח להוסיף עוד לבנה מעל. תחומי המחקר לא מוגבלים על ידי דבר מלבד הדמיון. גם המציאות הפיזית אינה אילוץ. היא כמובן משפיעה על העניין הראשוני, גאומטריה נולדה מתוך הבנת המרחב, אנליזה מתוך פיזיקה, לוגיקה מתוך דיונים רטוריים ומדעי המחשב מתוך, כמה מפתיע, המחשב. אולם התחומים הולכים ומתפתחים לא פחות לפי חוש אסתטי וסקרנות בריאה. החוקרים מטיילים במרחב אינסופי בלתי מוגבל ברמות הפשטה הולכות וגוברות במרדף אחרי אמיתות יסודיות יפיפיות שמסתתרות מבעד לרעש, בדומה לאסטרונומים שחוקרים את הכוכבים רק כי הם שם. את הידע שמתפתח מתמטיקאים מסדרים במשפטים (מה אנחנו כבר יודעים) והשערות והבעיות פתוחות (מה אנחנו חושדים שנכון וטרם הוכח מה מעניין אותנו לדעת). הסדר הזה מאפשר לחוקרים לתכנן תוכניות איך לבנות את השלב הבא בפירמידה. כשמתמטיקאי פותר בעיה פתוחה, לרוב בעמל רב של שנים ויחד עם שותפים, הוא כותב מאמר שמנגיש את הפתרון לעמיתיו, עובר ביקורת עמיתים ומציג בכנסים. אלו שלבים קריטיים מכיוון שהמטרה אינה להכריז על הצלחה, אלא להוסיף לבנה לפירמידת הידע, ולשם כך התוצאה צריכה להתעכל על ידי הקהילה כולה, כולל תלמידי דור העתיד. כשבינה מלאכותית פותרת מאות בעיות בו זמנית זה כבר לא רק עניין של עליונות ביכולת אלא גם במסה. מתמטיקאים רבים קמו בבוקר וגילו שבינה מלאכותית הקדימה אותם לפתרון שהם מתקדמים אליו שנים. לא פעם הבינה (שהסתמכה על כלל המאמרים שפורסמו אי פעם) פשוט השלימה את הצעדים האחרונים שנשארו במסלול שהם כבר צעדו בו. על אף שמוסכם שככל הנראה רוב התוצאות נכונות המאמרים עצמם כתובים בצורה מבולגנת ומבלבלת (סביר שברובם לא נגעה יד אדם כלל) וייקח עוד זמן רב לפענח ולעכל את כל הרעיונות בהם. הקהילה לא ערוכה לכזו מסה בבת אחת ועומדת חסרת אונים מול מהירות המכונה. יש גם זעם וביקורת על החברה (אופן איי איי) שפועלת בחוסר שקיפות מול הקהילה, לא מקפידה על קרדיט (ואולי אפילו ״גונבת״ רעיונות שמתמטיקאים האלו בשיחות מול מוצריה) ולא עומדת בסטנדרט פרסום. על הרקע הזה יש להבין את האמביוולנטיות שחשים החוקרים בימים האחרונים. מחד, הם חוזים בפלא שמשביע את סקרנותם האינסופית. לפניהם מונחים פתרונות לבעיות שלא היה מובטח שיזכו לראות בימי חייהם. במאמרים צפונים רעיונות חדשים שצפויים לקחת את המתמטיקה דורות קדימה. מאידך מחלחלת ההבנה שמה שהיה הוא לא מה שהיה. יש חשש אדיר לעתיד המקצוע וליכולת לתמרץ חוקרים. מה יעשה דוקטורנט שמבין שהמאמץ הרב שלו ניתן להחלפה בלחיצת כפתור? האם תפקיד המתמטיקאי הוא להתרוצץ אחרי יישות עליונה ולפענח את דבריה כמו כהן דת? קשה לפספס את האירוניה. המכונה שהמתמטיקאים בנו שאיימה להחליף את כולם הגיעה קודם כל אל סף דלתם. מתמטיקה היא ראשונה כי המבנה הסדור שלה מקל על הבינה ובגלל התמריץ של החברות להצטיין בה (ובתכנות) תחילה כי אלו הכלים שיאפשרו לבינה לשפר את עצמה כל הדרך לאינטליגנציית-על כללית. אבל זו רק הסנונית הראשונה, ובקרוב כל תחומי החיים, העיסוק והדעת יעמדו בפני סוגיות דומות.