כבר יותר משנתיים מנסה לא להפוך לקלישאה של עצמי. זה לא עובד לי באופן עקבי.
Joined December 2023
- Tweets1.4K
- Following194
- Followers507
- Likes1.5K
מדברים על זה שביבי ואייזנקוט צריכים להתאחד, אבל הפשרה האמיתית כואבת הרבה יותר: סמוטריץ יוותר על תנופת ההתיישבות, גולן על ועדת חקירה, ש"ס על ליבה, ובנט על שוויון בנטל.
ממשלה תיכון לא כשהמנהיגים יירדו מהעץ אלא כשהמצביעים, כולם, יסכימו להתעורר מהחלומות ומהפנטזיות ולתת גב לויתורים.
כתבתי פוסט ארוך כזה עם מילים שדניאל שלח לנו כשפעם מועמד שהצביע לו, לא זכה והוא קצת התבאס. אבל טוויטר אז אני אזקק (וכי סרטון שלו שווה יותר ממליון מילים)-
"במילואים אשן באותו אוהל עם אוהד של מרצ, בלימודים אמשיך לשתות קפה עם בוחר של בלד...
אל לנו לשכוח את הישראליות"
אני לא מצביעה בשביל דניאל היום. גם לא לזכרו.
הבחירות הם לא עבורו. הוא כבר מת.
יש פה מפלגות שלא היו קיימות כשהוא חי ומי יודע למי הוא היה מצביע. אולי היה מתפלפ ומצביע לפיראטים או משהו.
זה לא על אלה שנהרגו. אני בוחרת בשבילי ובשביל יובל.
זה עלינו, זה על החיים פה.
שיהיה טוב אמן.
עזבו אתכם מימין ומשמאל:
הולכת להצביע למי שיעבור אצלי בבית ויכוון את השעון של התנור, השעון ברכב והשעון מחוגים במטבח שדורש סולם.
זאת מנהיגות.
על זה הבחירות.
מירב כהן התראיינה בפודקאסט
"אם אני רואה את בן גביר אני לא אומר לו שלום כי אני מפחדת שהוא יהיה נחמד ואני אקבל בקלות דעת את הדברים הנוראיים שהוא עושה. אני אשמור על עצמי כי אח"כ לא יהיה לי נעים להעביר עליו ביקורת"
סורי אבל אם "שלום" במסדרון מסכן את תפיסת עולמך הבעיה היא לא בן גביר
בדיוק יוצאת משיחה בבית ספר שדניאל פעם לימד בו.
בסוף השיחה אחד התלמידים אומר לי "נכון שאת מצביעה שמאל? כי לדבר יפה זה שיח כזה של שמאלנים"
אז לכל מי שחושב בהתנשאות מה, שההשתייכות הפוליטית שלו מעידה על הצורה בה הוא מתבטא-
קחו את הסרטון של וסרלאוף.
הפרישה של בני גנץ כואבת לי.
לא כי החלטתי להצביע לו (עוד מתלבטת שם)
אלא כי יש אנשים שהלב שלהם נמצא במקום הנכון. ולדעתי הוא אחד מהם.
וגם אם הוא היה דעת מיעוט,
טוב שהיא נשמעה.
קפ"ק הכנות לאזכרה השלישית. דצמבר נושף בעורפנו.
שלושה אחים ואלמנה אחת.
מנסים לצמצם כאב ושכול לרשימה כזאת
-כסאות
-ופטריות חימום
-וגזיבו
- אולי כנאפה?
- אבל דניאל לא אוהב כנאפה, הוא אוהב בקלוואות.
-בטח שהוא אוהב בקלאוות.
-דניאל כבר לא אוהב כלום.
-הוא מת.
מחשבה בעקבות אינדי נגב-
אחד הדברים המעציבים בעיניי שהתרחשו בקרבות ההקצנה הפוליטית זאת השחרת המילה "שלום" מצד הימין וחלק מהציבור הדתי, וניכוס שלה ע"י השמאל.
זה מצחיק כי זאת מילה כזאת יהודית בעיניי שנהפכה למוקצית אפילו בשירים.
מקווה שיש עוד כמה שנים לפני שגם שירים על אהבה יעלמו.
על זה הבחירות- על אנשים שחושבים שהכללות הן הכרח חיוני כי אין להם שום דרך אחרת לטעון משהו ענייני ומבוסס
כמה סקרים שנערכו בבריטניה, מראים כי כ-50% מהבריטים לא יהיו מוכנים להילחם עבור ארצם בשום סיטואציה. תוצאות כאלה הן כמעט בגדר גזר דין מוות לאומה הבריטית בטווח הבינוני-ארוך.
גם בישראל, יש מחנה אחד שמוכן להילחם ומחנה אחד שמוכן לשלם כל מחיר כדי לא להילחם. כן, אני מכיר את הסוגיה החרדית בהקשר הזה ולרגע לא מזכה אותם, לא מתכחש לכך ולא מתעלם ממנה - מדובר בבעיה קשה שמחייבת תיקון;
אבל בו-בזמן, במאקרו, בחיתוך בין המחנות של שמאל וימין, כל אדם ישר והגון מבין שמדובר בימין שמוכן להילחם על המדינה, ובשמאל ששואף לעשות כל דבר ולשלם כל מחיר כדי לא להיאלץ להילחם עליה (בהכללה, כמובן, אבל ההכללות הן הכרח חיוני בנושאים כאלה).
על זה הבחירות. אפשר לסלף, להיתמם, לטמון את הראש בחול, להעלות טיעונים צבועים - אבל בסוף אי אפשר להימלט מכך: המחנה שמוכן להילחם על המדינה, מול המחנה שהטיף בלהט לכניעה לאורך כמעט כל המלחמה, ויוביל את ישראל לאבדון בשם ההתמכרות לשקט בכל מחיר.
רק חצי ספר הספקתי בינתיים
אבל מרגיש שמדובר בדיוק באותן מחלוקות, פוליטיקות, אידיאלים שמצדיקים כמעט כל דרך, ואנשים שנהרגים עליהם.
כאילו ממש כלום לא השתנה. אולי רק השפה רומנטית יותר.
אני לא יודעת אם זה מעודד הפרספקטיבה הזאת
או ממש ממש מבאס.
השליח האהוב עליי התקשר שיש לו חבילה בשבילי.
סיפר שהוא היה מאוד מודאג כי הרבה זמן לא הזמנתי כלום.
וככה מהנדסים תודעה חברים.
צחוק בצד,
העולם הזה מתחיל להיות מפחיד וסטרילי מדי לחיות בו.
עוד מעט יתחילו להדליף את הרגלי הצפייה שלנו בנטפליקס והלך על כולנו סופית.
הערב אני הולכת לספר על דניאל, ועל איך שחודשיים לפני שהוא נהרג, הוא הגיע להלוויה של החבר הכי טוב שלו. שאח"כ הצטער "חבל שלא הספדתי אותו, יש לי כל כך הרבה מה לומר עליו".
ואני כבר שבועות עם כאב בטן, שוקלת מילים, נזהרת בהן, שיעשו חסד עם מי שהיו.
ואז בא ינון מגל.
ורומס. פשוט ככה.
מה אפשר לצפות מסגל של אוניברסיטה שבמקום להוציא לפאנג׳ויה מוציאה סיורי סליחות.
הכתובת הייתה על הקיר.
*למדתי בבר אילן בעצמי אז לא לקחת קשה
הפרופ׳ למתמטיקה שנאשם בהכנה למעשה טרור המוני נגד ערבים ניסה לעניין מספר אנשים ממחוזות הימין בתכנית הטרור שלו.
לדברי הפרופסור, הוא ניסה דרכם להגיע לפייגלין.
אחד האנשים הוא הפודקאסטר תמיר דורטל. הפרופסור ציין את שמו בחקירתו.
בעקבות כך דורטל זומן למסור עדות במשטרה.
לדבריו, ״האיש היה נראה לי אדם זקן בן 70 עם תכנית מופרכת. ברגע שהוא התחיל לספר לי את התכנית שלו - הוצאתי אותו מהבית, ואמרתי לו שהפגישה הסתיימה. אמרתי לו שזה רעיון נורא למטרות שהוא עצמו מאמין בהם. שאלתי אותו אם יש לו נשק, והוא שיקר לי שאין לו. בדיעבד אני מודה שעשיתי טעות כשלא דיווחתי מיד למשטרה. כן הזהרתי אותו שאדווח לזיני, והוא היה נראה לי מורתע מכך״.
דורטל סיפר במשטרה, שגם אחרי שאמר לפרופסור שהפגישה הסתיימה - הוא סירב לצאת. ואחרי שעה הוא חזר, וביצע חיפוש של כמה דקות לוודא שלא השאיר שום מסמך.
@i24NEWS_HE