אז מה הסיפור של המעטפות הכפולות? חמישה מנדטים. בערך כך שווים יותר מ-200 אלף קולות שנספרו במעטפות כפולות בבחירות לכנסת ה-22, בלי שאף אחד יודע להסביר מאיפה הם הגיעו. אז איך השיטה עובדת? בישראל מגינים על הבחירות באמצעות ביזור. כל קלפי סופרת כ-600 קולות, מול משקיפים מכל המפלגות. כדי לגנוב מנדט צריך לרמות במאות קלפיות בבת אחת, וזה כמעט בלתי אפשרי. המעטפות הכפולות הן החריג. הן לא נספרות בקלפי. כולן נשלחות סגורות לבניין הכנסת, ושם ועדות קטנות של ועדת הבחירות המרכזית סופרות אותן במרוכז, עם בקרה דלילה בהרבה. השנה מדובר ב-10 עד 12 מנדטים שנספרים במקום אחד. ומה שמוזר באמת זה המספרים. לפני 20 שנה המעטפות הכפולות היו כ-5% מהקולות. בכנסת ה-22 הן כבר היו כמעט 10%. נגה ארבל, שישבה איתי השבוע בפודקאסט 'על המשמעות', עשתה את החישוב הכי נדיב שאפשר. היא ספרה את כל מי שזכאי להצביע במעטפה כפולה: כל החיילים, כל השוטרים, הסוהרים, האסירים, המאושפזים, הדיפלומטים, הימאים, עובדי הקלפי ובעלי המוגבלות. היא הניחה ש-100% מהם הצביעו כך, מה שבוודאות לא קרה. יצא לה 254 אלף. בפועל הצביעו 462 אלף. השנה ועדת הבחירות עצמה צופה בין 600 ל-660 אלף מעטפות. ההערכה של נגה היא קרוב ל-750 אלף. איך זה קרה? כשפתחו את הקלפיות הנגישות, ועדת הבחירות קבעה שמספיק להצהיר שאתה בעל מוגבלות. לא צריך תעודה ולא בודקים אותך, לא לפני ההצבעה ולא אחריה. מזכירת קלפי נגישה במרכז הארץ סיפרה לנגה שרוב מי שהגיע אליה הצהיר על נכות, בלי תעודה ובלי שום מגבלה שנראית לעין. זה כל הסיפור. יש צינור שבו עוברים מאות אלפי קולות, והוא נספר בחדר אחד. אין שום תנאי כניסה אמיתי, וגם אחרי ההצבעה אף אחד לא בודק מי עבר בו. כשהפער בין הזכאים לבין המצביעים שווה חמישה מנדטים, במדינה שבה הגושים צמודים, זו לא תקלה טכנית, זו הדרך הקלה ביותר להכריע בחירות. והפתרון פשוט - כל מעטפה כפולה מגיעה עם תעודת זהות על המעטפה החיצונית. מצליבים כל אחת מהן עם רשימות הזכאים ועם רשות האוכלוסין. מי שזכאי, הקול שלו נכנס. מי שהצהיר לשווא, הקול שלו נפסל, והוא משלם על זה קנס. ברגע שיש מחיר, הרמאות מפסיקה להשתלם. כרגע אין לה שום מחיר. הפרק המלא עם נגה ארבל זמין בעל המשמעות פלוס