מדהים כמה החוויה של להיות יהודי חילוני שמפגין דומה בישראל ובארצות הברית
🚨🚨 JUST NOW: Deranged Abdul Supporter tackled a Jewish girl (@basedinmalibu) at free speech event.
She was SWIFTLY arrested, resisted and then said “I SHOULD HAVE KILLED HER!!” As she was loaded into the police vehicle.
איזו עוד דרך יצירתית יש לאייזנקוט להקים ממשלה? אמנם היו התחייבויות שלא להקים ממשלת מיעוט אבל כן נראה שבשיטת המשטר החדשה שלנו ׳רוב יהודי׳ יכול להספיק. הפעם נבדוק אם גיוס עריקים מהליכוד הוא תרחיש ריאלי ומה הוא מצריך (התשובה היא, אגב, לא).
כרגע, לגוש היהודי של אייזנקוט יש 48 מנדטים לעומת 53 לגוש נתניהו (אם כי יש גם כמה דרוזים ברשימה הזאת אבל נניח לזה כרגע). לכן כדי להגיע לרוב יהודי הוא צריך לגייס שלושה עריקים מגוש נתניהו. סגלוביץ׳, היהודי של רע״מ (זה מתחיל להזכיר את החוק הרוסי בליגת הכדורסל), לא משנה מהותית את התמונה הזאת, 53:49 עדין מצריך שני עריקים.
יש עוד אפשרות, כמובן - ברשימה המשותפת מסתתר עוד עוד יהודי, עופר כסיף, נציג חד״ש (ונציג רחובות לא פחות חשוב) בכנסת שכול להעלות את הספירה ל-53:50. יש כמה בעיות עם זה. הראשונה היא שמפני שכסיף הוא שמאלני רדיקלי מאוד, אני בטוח שד״ר אבישי בן חיים שידע להסביר שביבי מזרחי ואייזנקוט אשכנזי, יגיד שכסיף הוא מוסלמי סוני מבחינה סוציולוגית. אבל אני מניח שכסיף בעצמו לא ירצה לתת יד לסלקציה המוזרה הזאת, וממילא אני לא בטוח שהעמדות שלו בכלל יאפשרו לו להצביע למען הממשלה. אולי עם דב חנין זה היה הולך חלק יותר.
אז צריך לגייס שלושה עריקים. מאיפה ניתן לגייס אותם? הליכוד זאת המפלגה היחידה (אולי לפני פרישתו של משה ארבל מש״ס לטובת השלמת הדוקטורט שלו היה אפשר לחלום על איזה מעבר מופרע כזה).
מה החוק אומר לגבי זה? החוק קובע שגיוס עריקים ללא השלכות מצריך לפחות שליש סיעה. במקרה של הליכוד זה תשעה ח״כים. אבל החוק גם אומר ששבעה זה מספיק במקרה של סיעה גדולה. זה כמובן בלתי אפשרי כרגע.
אבל מה קורה למי שעורק שלא במסגרת בריחה מסיבית כזאת? הסנצקיה היחידה היא שניתן להכריז עליו כעל ׳פורש׳, ואז בכנסת הבאה הוא לא יוכל לרוץ ברשימה קיימת (אבל כן ברשימה חדשה). אז תכל׳ס זאת לא כזאת סנקציה נוראית בהינתן כמות הרשימות החדשות שקמות בכל מערכת בחירות.
עכשיו נשאר לחפש מועמדים. הסתכלתי על 27 המקומות הראשונים ברשימת הליכוד והאמת שדי מדהים מה נהיה מהמפלגה הזאת. המועמדים הסבירים ביותר שמצאתי הם:
1. ניר ברקת (שאפילו הצבעתי לו לראשות עיריית ירושלים) שממוקם כרגע במקום ה-24.
2. דוד ביטן שברוגז עם נתניהו הרבה שנים, עומד למשפט על שוחד במאות אלפי שקלים ואין לו הרבה מה להפסיד.
3. גדעון סער - הוא כבר עשה את זה בעבר אז מה אכפת לו.
גדעון סער היה בממשלת השינוי, ניר ברקת היה ראש עיר שהשקיע במזרח ירושלים ודוד ביטן לא נראה לי יש לו איזשהן עמדות אמיתיות שלא קשורות למועדון הכדורגל של ראשל״צ.
כרגע כמובן שאין על מה לדבר אין אף אדם בליכוד שמסוגל בכלל לדמיין הליכה נגד נתניהו. אבל זה מחזיר אותנו לאותה נקודה - הכל ישתנה ברגע שמאזן הכוחות ישתנה, ברגע שיהיה ברור שראש ממשלת המעבר (או הקבועה) הבא הוא גדי אייזנקוט, ונתניהו המבוגר והחולה נפרד ממוקדי הכח שלו.
לכן, שוב אני אומר, בשום פנים ואופן אסור להסכים לממשלת אחדות **בראשות נתניהו**. כל פתרון - ממשלה בהתבסס על המפלגות הערביות, החרדיות או אחדות עם הליכוד בראשות אייזנקוט - יהיה שיפור עצום מפני שהוא יפתור את הבעיה הגדולה ביותר של ישראל בטווח הקצר והיא נתניהו והמאפיה הקטארית.
אם לא הייתי מספיק בטוח בזה לפני הבחירות, העובדה שהאסטרטגיה של הליכוד היא לנסות להטיל דופי בבחירות ולא לקבל את התוצאות שלהן (ואני מתחיל להמר שנראה כאן שישה בינואר משלנו, אם אני צריך לנחש אז מרדכי דוד יימצא את עצמו חוסם אנשים בכנסת) מוכיחה את זה.
אגב שיהיה ברור אם מה שצריך זה לשים את ליברמן בראשות הממשלה כדי שיסכים לממשלה בתמיכת רעמ, החרדים או המשותפת אז דה ליברמן
לצערי כל יום שעובר גורם לי לחשוב שאנחנו לפני אירועי ה-6 בינואר הישראלים במקרה הטוב ובמקרה הרע פרעות אלימות נגד ערבים בישראל (ופרעות נגד של ערבים ביהודים בישראל).
בעת הזאת כדי להיות מודע למה שקורה כל אדם חייב להאזין לקרנף, כמו לפרק המופתי הזה שמפרק את היחס של התקשורת לבלופים של שוחד הבחירות:
youtube.com/watch?v=PQz0MrNG…
כמוני, מדובר בגבר בן 40 מהשפלה עם קו שיער שנסוג עם השנים. אבל בניגוד אלי הוא כרגע הישראלי החשוב בדורנו בעוד שאני מקסימום מתחרה בקטגוריות גיל ומשקל ספציפיות ולא בדירוג הכללי.
Omri Goldstein 🌐🥑🇺🇦🇮🇱 retweeted
לאור כמה דברים שהתפרסמו בימים האחרונים, הבהרה עובדתית: "בילאדי-בילאדי", השיר שנשמע בכנס של המשותפת אחרי הבחירות, אינו ההמנון הפלסטיני - לא הרשמי ולא הבלתי רשמי. ההמנון הפלסטיני הוא "פידאי". מדובר בגרסה של ההמנון המצרי, מותאמת לחד"ש, שמשמשת כהמנון של המפלגה הקומוניסטית מאז הקמתה.
יפה מאוד. יש וייב שיפט או שזה רק כי אני בבועה?
שבוע טוב.
מספר דברים ממני אליכם, אחיי ואחיותיי הישראלים, לקראת הימים הקרובים:
ספירת הקולות הסתיימה והבחירות נגמרו. בכל דרך בה מסתכלים על המספרים, רוב אזרחי ישראל, בהפרש של יותר מחצי מיליון קולות, הצביעו נגד ממשלת השבעה באוקטובר וההשתמטות, ובעד שינוי - רוב בקרב כלל אזרחי ישראל, ורוב בקרב הציבור הציוני המשרת.
הגדרתי את הבחירות הללו בשנה האחרונה כגורליות ביותר בתולדות ישראל ותוצאותיהן ברורות, אף שיש מי שפועל להטיל בהן דופי. הבטחתי לחבר מחדש את ישראל ולשים סוף לתרבות השקר שהוביל נתניהו ופירקה אותנו מבפנים. הבטחתי שתחת הנהגתי, צד א׳ לא יכריע את צד ב׳, שתם עידן ״אנחנו״ ו״הם״. לאור הבטחות אלה אמשיך לפעול גם בשבועות הקרובים.
במקביל, בכוונתי לפעול למימוש הרוב הפרלמנטרי המובהק באופן מיידי, לטובת כלל אזרחי ישראל. לפעול להקמת ועדת חקירה ממלכתית, קידום חובת שירות לכל ופעולה מיידית להגדלה וחיזוק היקף המשרתים בצה"ל, תגמול והוקרה ראויה למשרתים, ביטול חוקי ההפיכה המשטרית ועוד. אל תתנו לאף אחד להטעות אתכם: במדינת ישראל הכנסת היא שנותנת את אמונה בממשלה, ולא להפך.
במהלך קמפיין הבחירות הצבתי מטרה להקים ממשלה ציונית ממלכתית עם הסכמה לאומית רחבה ככל האפשר שתביא לריפוי ושינוי יסודי בכיוון אליו ישראל הולכת.
הצבתי באופן עקבי 4 עקרונות שיחזקו את ישראל, לכל שותפות:
1. הכרה בישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית ושוויונית.
2. מחויבות לערכי מגילת העצמאות.
3. חובת שירות לכלל אזרחי ישראל - צבאי, לאומי ואזרחי.
4. הכרה בחמאס כארגון טרור ובחובה להשמדת הכוח הצבאי-שלטוני שלו ברצועת עזה.
על בסיס עקרונות אלו, בכוונתי להקים ממשלה ציונית וממלכתית, רחבה ככל האפשר. לצורך כך אפעל בתיאום עם שותפיי ואפעל להרחיב את השותפות, על מנת לממש את רצון הבוחרים ולשפר באופן מיידי את מצבה הפנימי והבינלאומי של מדינת ישראל.
כל חבר כנסת שמוכן לחתום על עקרונות אלו, הוא שותף אפשרי בדרך לכינון ממשלה חדשה וטובה לישראל. דלת הממשלה שנקים תהייה פתוחה לכל נבחר ציבור שמקבל את עקרונות אלו ונכון להתעלות לגודל השעה.
ברור כי אחוזי ההצבעה הגבוהים, כמו גם האתגרים שעל הפרק, מחייבים מאמץ עילאי על מנת להימנע מבחירות נוספות וכניסה למשבר פוליטי מתמשך נוסף בכל דרך. ב-27.10 הציבור אמר את דברו וההחלטה על הרכבה של ממשלת ישראל הבאה היא של אזרחי ישראל בלבד, ללא מעורבות ומניפולציה - כך ראוי שיהיה. כעת מוטלת עלינו, נבחרי הציבור, החובה לעשות הכל על מנת לתרגם את רצון העם.
מחדל השבעה באוקטובר ובהמשכו המציאות הביטחונית, הפנימית, הכלכלית והבינלאומית מחייבים החלטות אמיצות ובהקדם. אפעל בכל דרך להביא הסכמה לאומית רחבה ככל האפשר על מנת שנוכל להתחיל בתיקון ושיקום.
לסיום, המלחמה נגד אויבינו לא תמה. מטרות המלחמה לא הושגו. עד להקמת הממשלה אתן גיבוי למהלכים צבאיים רק במידה ויהיו איומים ישירים ומיידיים כנגד ישראל שלא יכולים להמתין עד להשבעת הממשלה.
לא נשלה את עצמנו. אנו בפני שבועות עמוסים, מורכבים ועתירי ספינים ושקרים.
בכוונתי לפעול באומץ ומתוך מחויבות גדולה לבוחר ולמדינה על מנת לממש את רצונו - בשקט וביצירתיות.
נעשה ונצליח, למען כולנו ולמען מדינת ישראל. אני מתחייב.
אני אעשה עכשיו השוואה נוראית, וההשוואה הזאת נובעת בעיקר מזה שאני מכיר את ההיסטוריה היהודית ולכן זה ה-go to שלי. זאת למרות שכמו שכתבתי בפוסט הקודם השנאה לערבים בישראל בבסיסה אינה גזענית גם אם היא בהחלט התפתחה לכזאת.
היהודים סבלו מאנטישמיות בכל מקום מהרבה סיבות, אבל היא התפרצה למימדים הכי מפלצתיים שלה בדיוק במקומות בהם היהודים נטמעו טוב יותר ואימצו את הזהות המקומית.
זה התחיל בוינה, העיר הקוסמופוליטית וסובלנית של האימפריה האוסטרו-הונגרית אליה עברו יהודים שסבלו מהתנכלויות כמו למשל משפחתו של פרויד (אני מצטט מפה מספר ילדים של הבן שלי אז קחו את זה בעירבון מוגבל), וינה של הרצל ושל סטפן צווייג שבחרה את קארל לואגר לראש העיר והמשיך כמובן לגרמניה שדווקא אחרי מלחמת העולם הראשונה בה הפטריוטיות היהודית גרמנית הגיעה לשיא הלכה לכיוונים שהיא הלכה.
אין דמיון בין הסכסוך היהודי-ערבי לאנטישמיות האירופאית נגד היהודים (באמת). ואין דמיון בין הפחד והשנאה של היהודים מערבים לשנאה של האנטישמים האירופאים כפיי היהודים. אבל, מה שאנחנו קוראים כאן אצל איציק בונצל כלפי לוסי אהריש - בבסיסה, זאת כבר בדיוק אותה תופעה.
השנאה כלפי ערביי ישראל שמתפרצת בחודשים האחרונים וכמובן בעיקר אחרי הבחירות מפחידה אותי. היא מפחידה אותי במובן שאני באמת חושש, באותו אופן שאני חושש מנחשים (אם כי מהם אני גם מוקסם). על אמת.
אני בכוונה כותב שנאה ולא ׳גזענות׳. השימוש במילה ׳גזענות׳ לתאר שנאה כלפי ערבים בישראל מטעה ולדעתי מעורר אנטגוניזם מוצדק. עד כמה שאני מבין את משמעות המילה גזענות היא בדרך כלל מתארת שנאה כלפי קבוצה שמבוססת על תפיסה שאנשי הקבוצה נחותים אינהרנטית.
בהחלט יש הרבה שמרגישים ככה כלפי ערבים אבל הסיבה הבסיסית לשנאה הזאת היא פחד רציונלי שנובע מכך שהיהודים בארץ ישראל נמצאים בסכסוך לאומי בן 100 שנים עם הערבים שבמסגרתו בוצעו הרבה מאוד פעולות אלימות ולפעמים ברבריות של ערבים כנגד יהודים ולא אחת כנגד חפים מפשע, ילדים וכו׳ וכמובן השיא הוא בשבעה באוקטובר.
אבל אני חושב שברור שהשנאה הזאת בהקשרים של ערביי ישראל לא מבוססת על הרבה והיא מוגמזת ומסוכנת מעבר לכל פרופורציה. אני חושב שאולי המילה bigotry מתאימה יותר עד כמה שאני מבין אותה כי זאת מילה שלמדתי מצפייה בויכוחים של אמריקאים ביוטיוב בה הם משתמשים אחת לשלוש מילים.
כדי להוכיח כמה השנאה הזאת לא הגיונית אני רוצה להתמקד בשלושה אנשים - לוסי אהריש, סולימאן מסוודה ויוסף חדאד. השנאה שהם חווים בחודשים האחרונים היא בלתי נתפסת לאור העובדה שמדובר בישראלים הרבה יותר פטריוטים מהישראלי החציוני והתרומה שלהם לחברה הרבה יותר גבוהה מכמעט כל אזרח אחר בלי שום קשר למוצא שלו.
לוסי אהריש היא ערביה ציונית שהגנה על ישראל ברשתות בינלאומיות ובאנגלית רהוטה הרבה מאוד שנים, היא גדלה בין יהודים בדימונה ותמיד היתה פטריוטית מאוד, נפצעה בפיגוע בעזה, התחתנה עם יהודי לוחם לשעבר, שהמשיך לעשות מילואים בגיל 50 ובשבעה באוקטובר היא עזרה להכווין אותו לבתים של נצורים בעוטף. גם היום בעלה הוא דמות קונצנזוסיאלית שעיקר תהילתו מגיע מ׳פאודה׳, סדרה שמרוממת את פועליהם של מסתערבים ועושה עבודת הסברה חשובה בחשיפת זוועות טבח השבעה באוקטובר יותר טוב מכל מסבירן ישראלי אחר (מניח שהסדרה נחשבת שמאלנית היום כי היא גם מציגה שם את הצד הערבי כאנושי). היא התבטאה לא מעט נגד המפלגות הערביות ואצל רוני קובן אמרה שתעדיף להצביע לליברמן על פני המפלגות הערביות. היא מדברת עברית מושלמת במבטא ישראלי והעמדות שהיא מבטאת הן עמדות מרכז-שמאל קלאסיות (וגם זה בעיקר בשנים האחרונות).
למרות כל אלו, היא ספגה כמויות לא הגיוניות של שנאה בחודשים האחרונים כשהשיא הוא כמובן ביקורי הטרור של בריוני הבסיג׳ המקורבים לבן גביר ולוין מרדכי דוד, רועי סטאר וכו׳.
סולימאן מסוואדה הוא אחד האנשים המרשימים ביותר בטלוויזיה הישראלית ופרשן מצוין. בניגוד למוחמד מג׳אדלה (שגם הוא אחלה), מסוואדה כמעט אף פעם לא נכנס למשבצת שמנסה להגן על הצד הערבי. בכל זאת הוא סופג שנאה בכמויות לא הגיוניות, איומים, קמפיינים של ערוץ 14 על הראש שלו, והאמת הוא אפילו אוכל חרא משותפים כמו מוריה אסרף שמתבטאים בצורה מזעזעת כשהוא יושב לצידם. זאת למרות שהוא נשוי לישראלית יהודיה, עשה מאמצים מאוד גדולים להשתלב בחברה הישראלית וללמוד עברית וכו׳, ובאופן כללי שומדבר בסיקור שלו לא מרמז על איזשהי עמדה לעומתית לחברה הישראלית.
והאחרון הוא כמובן יוסף חדאד, אולי הדוגמא הכי מופרעת. יוסף חדאד הוא ערבי ציוני פטריוט ולוחם בגולני אם אני לא טועה, נשוי לאמילי שרייבר היהודיה והישראלית שהיא בעצמה פעילת הסברה נמרצת. כל הקיום שלו פחות או יותר הוא להגן על ישראל בשבתו כערבי ישראלי שגם דובר אנגלית טובה. הוא לא בדיוק הטעם שלי, בטח אחרי שהצטרף למפלגה הלא רצינית של וינטר שקראה לטרנספר בעזה וכל מיני שטויות כאלו, וגם לפני זה הוא עשה עלי רושם של טמבל לאומן. אבל אחרי השבעה באוקטובר בהחלט שמחתי לראות אותו מתווכח עם כל מיני פרו פלסטינים מפגרים. באותה מידה שנהניתי לראות את בן שפירו - שהוא a stupid's person idea of a smart person - מנקנק מפגרים בקיימברידג׳.
ועדין, נעשה לו סיכול ממוקד על ידי הליכוד. ועל מה? על זה שהוא הביע עמדות שהיו לחלוטין מקובלות על נתניהו עד לא מזמן - שהפתרון ארוך הטווח הוא הפרדה בין הישראלים לפלסטינים ושחשוב לשלב את ערביי ישראל בארץ.
אני בטח לא מדבר על מנסור עבאס וכו׳.
במידה ותקום ממשלה בתמיכת המשותפת אני באמת חושש מאוד מאלימות פיזית כלפי ערבים ברחבי המדינה. זה הרבה יותר מפחיד אותי ממעבר קולות לגוש נתניהו - זה אפשרי אבל לדעתי מעבר בין גושי כבר כמעט ולא ייתכן בנסיבות הקיימות. לכן אני חושב שעדיף לא ללכת לשם באופן ישיר אלא איזשהו שיתוף פעולה פוליטי שיאפשר לאייזנקוט להיות ראש ממשלת מעבר או משהו כזה, או מהלך אחר של הכשרת הלבבות, כמובן אחרי ניסיון להגיע לאחדות עם נתניהו.
אוקיי, עוד טיעון חשוב (בגלל שהמציאות מתעצבת באמצעות טיעונים לוגיים כידוע):
ממשלת מיעוט תישען על הימנעות של המשותפת. במילים אחרות, הביקורת של הימין הביביסטי לא תהיה על הליכה ביחד עם המשותפת, אלא על כך שהמשותפת לא מצביעה *נגד* הממשלה.
אבל הצבעה של המשותפת נגד הממשלה, היא הצבעה של המשותפת עם האופוזיציה. כלומר, במצב של קואליציית אייזנקוט + רע״מ, אייזנקוט לא יהיה תלוי במשותפת בכלל. כי כדי להפיל את הקואליציה שלו, המשותפת תצביע על אי-אמון (או נגד התקציב נגיד) *ביחד* עם האופוזיציה הביביסטית והרי האופוזיציה הביביסטית מעולם לא תשתף פעולה עם הערבים ולכן אין כאן שום בעיה.
הדרישה ״הערבים חייבים להיות נגדכם או שאתם לא בסדר״ היא מטומטמת.
עוד דבר לגבי הכשרת הלבבות בגוש להקמת ממשלה בראשות גדי אייזנקוט עם שותפים לא אופטימליים - הליכוד, ערבים, חרדים - אני חושב שאנשים לא מספיק לוקחים בחשבון כמה כיף זה לנצח. בטח עבור גוש שלא ניצח מאז שנת 99׳.
לדעתי הרוב המוחלט של מצביעי הגוש ישמחו על כל הסדר שישים את גדי אייזנקוט כראש ממשלה ואנשים נורמלים מתפקדים וחכמים כשרים בכירים.
ברגע שאייזנקוט ראש ממשלה, בנט כשר ביטחון, ליברמן באוצר, לפיד חוץ, גולן\סגלוביץ׳ בט״פ ייראה כמו אופציה אמיתית, מצביעי הגוש יסכימו לבלוע כמעט כל דבר. ואגב בצדק.
לוקח על זה קרדיט מלא
הערב ב״אולפן שישי״ פרסמנו כי בכירים בגוש השינוי מאשרים שאחת מהחלופות שנבחנות היא בחירות ישירות לראשות הממשלה או כפי שהם קוראים לזה ״בחירות ישירות במודל נתניהו 2021״.
הבחירות במרץ 2021 הסתיימו ללא הכרעה כשלאף אחד מהגושים לא היו 61 מנדטים כשלרה״מ נתניהו היו 59 מנדטים. נתניהו פתח במו״מ עם רע״ם ומנסור עבאס, יש האומרים בליכוד לצורך שינוי חד פעמי של שיטת הבחירות לבחירות ישירות. ההגיון שעומד מאחורי הרעיון לבחירות ישירות הוא שיתכן כי זו הדרך היחידה של גוש השינוי שזו תהיה ממשלת מיעוט שלא נשענת על המפלגות הערביות
Omri Goldstein 🌐🥑🇺🇦🇮🇱 retweeted
הסיפור הוא כזה:
בעיקרון, אני חושב שממשלה שמסתמכת על המפלגות הערביות והחרדיות היא ממשלה לא יציבה.
עזבו אידאולוגיה, מדבר נטו ריאל פוליטיק.
העניין הוא, שיש אירגון פשע ששולט כרגע במדינה.
ארגון הפשע הזה מומן על ידי כסף של האיסלאם הרדיקלי מקטאר, וצריך להוציא לו את ההגה מהידיים.
לכן, כרגע, כנראה שהכי דחוף זה להוציא לו את ההגה מהידיים ומשם לנסות לייצב את הספינה
טוב שני רעיונות ששמעתי נראה לי שפותרים את כל הפלונטר.
1. מעבירים בכנסת חוק לבחירה ישירה והולכים לבחירות עם הרכב הכנסת הנוכחי ראש בראש ביבי נגד אייזנקוט. כרגע נראה שאייזנקוט צפוי לנצח בהן (אם כי לכו תדעו ולמירוצים כאלו תמיד יש את הדרך להתכנס ל-50-50 איכשהו). במידה והוא מנצח, הוא ראש הממשלה לפי החוק ולפי רצון הבוחר באופן ישיר (שכמובן כולל ערבים אבל הם מולבנים כי פתק זה פתק). כדי להחליף את הממשלה צריך אי-אמון קונסטרוקטיבי, כלומר נתניהו צריך להקים אקטיבית קואליציה עם הערבים (הוא עוד עשוי לעשות את זה, והקו המלכד שלה בטח יהיה שנאה לציונות החילונית ולקיבוצים והרצל ובן גוריון). וזהו, ממשלת מיעוט שתעביר חוק גיוס, ועדה חקירה ממלכתית וביבי ממילא נראה נורא ויחלוף מן העולם (הפוליטי!).
כל ההבטחות מקוימות: 1. אין ממשלה עם ערבים (רק שיתוף פעולה פרלמנטרי! זה מותר!) או בהישענות עליהם. 2. ביבי מוחלף. 3. אין ממשלה עם החרדים. 4. אין בחירות נוספות (לכנסת! רק לרה״מ).
2. לאור ההתנגדות של ליברמן לכל שיתוף פעולה עם הערבים: משביעים ממשלת מיעוט בהצבעות יחד, הדמוקרטים, ישר והערבים. ליברמן נמנע כי הוא לא מוכן לקחת חלק בחרפה. מיד אחר כך, ליברמן, אייזנקוט ובנט שהבטיחו לא להישען על הערבים מפזרים את הכנסת והולכים שוב לבחירות כאשר מעכשיו אייזנקוט הוא ראש ממשלת המעבר. עכשיו צריך לוודא שביבי לא מגיע לרוב בבחירות הבאות. להערכתי הסיכוי שלו נמוך. זה נכון שהתנאים טובים יותר עבורו, אבל לא בטוח שזה יספיק. גוש השינוי יצביע במספרים דומים מלבד אלו שבאו מחו״ל. הנדל ווינטר - לא כל המצביעים שלהם בגוש ביבי. אם אין לביבי רוב, ממשיכים עם ממשלת מיעוט. אבל כל הכח אצל אייזנקוט - או שתעלה הלגיטימציה להישענות על הערבים, או שנתניהו ייאלץ להיכנס לממשלה (או שיגיעו עריקים אחרים צמאי שלטון), מה גם שהשעון הבריאותי והמשפטי של ביבי ימשיך לתקתק. ובינתיים כל הזמן הזה יש ממשלה נורמלית עם ליברמן שר אוצר, בנט שר ביטחון, סגלוביץ׳ (בלי רע״מ) בט״פ, אולי לפיד חוץ, ואם לפיד יו״ר הכנסת אז גולן חוץ.
1. אין הישענות על ערבים (רק החלפת ביבי, וזהו). 2. אין חרדים. 3. אין ביבי. 4. כן יש עוד בחירות, אבל מכל ההבטחות זאת לדעתי עם המטען הרגשי הנמוך ביותר. אנשים שונאים את ביבי, את החרדים או את הערבים (או את כולם ביחד). אף אחד לא שונא את הקונספט של בחירות באותה רמה.
כמובן שלממשלה כזאת לא תהיה בעיה לתקוף באיראן או לשתף פעולה עם טראמפ או כל דבר אחר שבערוץ 14 טוענים שרק ביבי יכול, והיא תציל את ישראל מהסנקציות הודאיות שבדרך מאירופה ומארה״ב.
שאלה לא קשורה לחברי לגוש - אתם מבינים מה ההבדל בין מצביעי אייזנקוט לבנט בכללי? אני הצבעתי לדמוקרטים וכך גם המון סביבי כי אני בבועה אבל בסוף רוב הסביבה שלי הצביעה לבנט או לאייזנקוט (ולא במספרים שמשקפים את הפער בינהם, כלומר אני מרגיש שזה חצי בנט חצי אייזנקוט). יש איזה הבדל מובחן בינהם? לתחושתי בנט קצת יותר צעיר והייטקיסטי? אייזנקוט כנראה טיפה שמאלה? גם לפי הסקר הזה אגב נראה שהם מאוד דומים.
