האובדן האמיתי הראשון שלי. אני מרוסקת.
אני אוהבת אותך שמנטון. אתה עוד איתנו ומחובר לאינפוזיה, אבל אני לא אתן לך לסבול דקה. לא מסוגלת להעלות תמונה שלך שכולם יראו. לא מסוגלת להיפרד עדיין. לא חושבת שהרופא שיבוא בבוקר יהיה עם איזה חדשות מרעננות, בטח לא לחתול בן 15 שרואים עליו שהוא
פשוט לא הוא. לכן אין מה להתפלל.
אני קוראת ציוצים של אנשים שאומרים תודה לחיה שלהם אחרי שהייתה איתם כבר 15 שנה ונפטרה והלב שלי נשבר מבפנים. אני עוד הייתי איתו רק 3 שנים, אבל מספיק בשביל שיקח את רוב הלב שלי. במקום מסויים אני כועסת על בנזוג. בגללו אני מתמודדת עם מה שנמענתי בכוח
אמא שלי מעולם לא הרשתה לי לגדל את החיה האהובה עליי בעולם (חתול), ובלב הודיתי לה. אני אגדל חתולה אתאהב בה תהיה בשר מבשרי ואז אגיד לה ביי? ממש לא. הרי קשה לי גם ככה עם הלב האובר הרגיש שלי. ואז הגיע בנזוג, עם שני חתולים מושלמים שהפכתי לאמא שלהם. יש את הגדול השחור, שמנטון הראשון לשמו
חתול שמן, טיפש, אוטיסט, עם הלב הכי טהור בארץ. כל לילה כמעט ישן איתי כפיות. הוא הלב שלי. הוא כבר בן 15, בחיים לא היה אצל וטרינר. 3 ימים אחרונים הפסיק לאכול. שותה מלא. מיילל ייללות שלא שמעתי שיוצאות ממנו אף פעם. לקחנו אותו לוטרינר היום (שבהמשך אמליץ עליו, אין צוות כזה),היינו בטוחים
אין פופוליסטי כמו טרמינל אקס לוקחים כל משפיענית סוג ז נותנים לה להוציא גופיות שנראות כמו כל גופייה אחרת בעולם בשביל לרשום TERMINALX X ZIBI SHELI כן ברור שאקנה מכנס קצר שנראה כמו כל מכנס אחר בעולם ב 250 שקל כי לזונה יש קוד קופון מפגר חחח
הדחף הזה להרגיש שאני פחות טובה,פחות מוצלחת,כל פעם ששואלים אותי מה עם חתן. איך הם מנסים להוריד אותי למגבלות של המוח שלהם, איך הם מפחדים שאני חופשייה,איך כל פעם שאני שומעת ״מה יש לאישה לא נשואה לא לגור בבית ההוריה״ אני מתכווצת אבל כבר פחות, איך זה שמנסים להעביר אלייך ערכים שמבוססים