נשוי לטל. אב לאור ולעוז. אדם. יהודי. ישראלי. משתדל. ביטחון לאומי, צבא, אסטרטגיה, דיפלומטיה, תרבות, יהדות - ובעיקר מה שמחבר ביניהם.
ישראל
Joined November 2013
- Tweets4.3K
- Following2.3K
- Followers482
- Likes7K
Pinned Tweet
1. מלחמת חרבות ברזל גילמה שניות יוצאת דופן ביחסי ישראל והסביבה האזורית והבינ"ל - מעולם לא חווינו בידוד ולחצים כאלה, אך מעולם לא נהנינו כל כך משותפויות להגנתנו.
את השניות הזו יצאתי לחקור במטרה להבין מה יצר אותה, מה ההזדמנויות והסיכונים ממנה ואיך צריך להיערך מולה לעתיד. #פידצבא
1
3
1,656
If the media got the attempted attack on a Flydubai flight so wrong, what else are they getting wrong about Israel? Maybe Gaza?
33
היו חכמים. היו צנועים. היו רז צימט
Two Takeaways Instead of a Six-Month War Summary
First, the Iran-U.S. confrontation is not a zero-sum game. The fact that the United States and Israel have so far failed to achieve their strategic objectives in the war, namely regime change, dismantling Iran’s nuclear program, and neutralizing its missile capabilities, did not make Iran the winner. Despite its achievements, foremost among them the closure of the Strait of Hormuz and its demonstration of an ability to inflict severe damage on its neighbors and the global economy, Iran emerged from the phase of high-intensity fighting with significant economic damage, badly damaged industries, a new leader struggling to consolidate his rule, and growing challenges to its ability to employ its proxies in the face of mounting pressure on them, for example in Lebanon and Iraq.
By the same token, the fact that Iran now appears to be losing momentum, that the United States is succeeding in partially reopening the Strait of Hormuz, and that the naval blockade is exacting an increasingly heavy toll on Iran does not mean that the United States is winning. Even if U.S. military achievements ultimately make it possible to restore the status quo that prevailed in the Strait of Hormuz before the war, and even that remains far from certain, this does not change the fact that the war’s original strategic objectives have not been achieved, at least so far.
Second, even if the phase of high-intensity warfare appears to be behind us, and that is by no means certain, it is still too early to sum up the war. Iran retains the ability to escalate the crisis in ways that could impose heavy costs on the United States, its neighbors, and the global economy. It is not clear why Iran is currently refraining from further escalation, whether this reflects operational constraints, a preference to give diplomacy another chance, or an assessment in Tehran that time is still on its side. Either way, Iran’s calculus could change quickly, and with it, the dynamics of the confrontation.
Two conclusions follow.
The first is that all of us need a considerable degree of analytical humility. Developments over the past several months demonstrate just how quickly the balance of achievements and setbacks on both sides can shift. We should therefore be prepared to reassess our previous judgments and avoid, as much as possible, simplistic, binary portrayals of “winners” and “losers.”
The second is the need to guard against triumphalism and against overestimating the significance of temporary gains. Until recently, the Iranian leadership appeared to have fallen in love with its own victory narrative and with the belief that time was on its side. Now that the trend appears less favorable from Tehran’s perspective, Washington should be careful not to fall into the same trap. Recent U.S. achievements do not guarantee that Iran will capitulate to American demands, much less that the regime will collapse.
In a conflict that has yet to be decided, what at one point appears to be a dramatic shift in the balance of power in favor of one side may ultimately prove to have been only a temporary advantage.
2
97
jonathan nevo retweeted
🇮🇱🤝🇬🇷 The IDF Chief of the General Staff, LTG Eyal Zamir, met with the Chief of the Hellenic National Defense General Staff, General Dimitrios Choupis, who completed his official visit to Israel.
The visit highlights the strategic importance and relevance of the military relationship already in place between Israel and Greece. This relationship has been steadily encouraging a longstanding partnership between both countries.
@hndgspio
jonathan nevo retweeted
I condemn in the strongest terms Minister Mai Golan’s verbal attack on MK Gilad Kariv and on Reform Judaism in general. As an Orthodox Jew and as Israel’s representative to the United States I find her words disgusting and reprehensible, worthy of excoriation and rebuke. Theological, political, and ideological differences are fine, even necessary for a healthy people. But there is a line that cannot be crossed, it is a line that divides debate from hate and separates altruism from populism. Too many are crossing the line. Mai Golan’s statement is one of them. I will visit with leaders of the Reform movement soon, in person, to apologize on Israel’s behalf.
jonathan nevo retweeted
All I can say right now is- we did it. We really did it. It was such a difficult journey, but we made it through.
This is, in many ways, a final act of justice for the victims.
They are silenced no more.
Thank you all, from the bottom of my heart. 🙏❤️
jonathan nevo retweeted
I am a Democrat. I served in the Clinton administration. I did not vote for Donald Trump and am highly unlikely to support him or his acolytes in the future. I also have serious disagreements with many of the Trump administration’s domestic and foreign policies.
But it is profoundly disturbing that a growing segment of the far left appears to be almost rooting for Hamas, Hezbollah, the Iranian regime, and other forces fundamentally opposed to the United States and our allies. This seems to reflects a corrosive strain of anti-Americanism, dressed up in postcolonial theory, that risks blinding us to the moral realities of our world and the nature of our adversaries.
jonathan nevo retweeted
Kataeb Hezbollah announced its military spokesman "Abu Ali al-Askari" has been assassinated. On top of being the spokesman for the group, Abu Ali was a senior commander within this militia.
KH carried out massacres, mass kidnappings and ethnically cleansed Sunni areas across Iraq and Syria. Under the guidance of the Iranian regime and Qassem Soleimani, KH took the lead in violently repressing the peaceful 2019 anti-regime uprising in Iraq, killing about 800 protesters and activists, most of them Shia.
KH runs a network of black sites across Iraq, inside Baghdad, in Jurf a-Sakhr, along the border with Iran, where is holds and tortures the innocent. Thousands of Iraqis passed through these prisons and most of them never came out alive. I was held in them for 903 days and came out alive, after LH received a threat from Trump's envoy that the US will kill them if they don't release me.
Abu Ali al-Askari was personally involved in keeping me captive and spreading hilarious lies about me, even after my release. He was killed by the United States for KH's targeting of US interests in Iraq & neighboring countries. KH also killed hundreds of American servicemen. But most of the blood this man had on his hands was that of Arabs: Iraqis and Syrians.
jonathan nevo retweeted
כל עלייה או הגירה מפצלת בין דורות, אבל נדמה שהקרע העמוק ביותר נפער בין דור הסבתות לדור הנכדים.
גם אני גדלתי עם "סבתא בסלון", סבתא קלרה ז"ל, שרדה את השואה. היה לה סיפור חיים טרגי, היא ברחה עם משפחתה מהכפר קיליה, רעבה וחולה בטיפוס, אל הלא נודע - אבל האמת היא שמעולם לא הסתדרנו. סבתא הייתה מורה למתמטיקה, אישה קשוחה וקפדנית - ואני רק רציתי להתנדב ולבנות קהילות. סבתא דיברה רוסית, ואני התעקשתי על עברית. היא ניסתה לספר לי על המשפחה שלנו, על ההיסטוריה שעיצבה אותנו, ואני פשוט סירבתי להקשיב.
רק בשנותיה האחרונות, כששכבה בבית חולים סיעודי, צלולה לחלוטין ומדוכאת, הבנתי את עומק הטרגדיה והפספוס. גם אז, לא הצלחתי לגשר על הפער. היינו משתי פלנטות שונות, אז כתבתי עליה שירים. שם, במילים, מצאתי את הדרך לדבר איתה.
העלייה מאתגרת גם את היחסים עם ההורים. גדלתי בכעס גדול על הבית שלי. קינאתי בחברות התימניות והטריפוליטאיות שלי; רציתי בית עם ארוחות שבת, חגים וטיולים בארץ. אצלנו זה לא היה קיים, ולקח לי שנים להבין למה.
לא הבנתי אז מה המשמעות של מחיקה דתית ותרבותית בת 70 שנה. סבתא עוד למדה בבית ספר העברי "תרבות", אבל ההורים שלי כבר גדלו בתוך ריק שבו המורשת היהודית הוסתרה או נמחקה. לא הבנתי מה זה אומר לעזוב הכל בגיל 40 ולהתחיל מחדש "בשביל הילדים", רק כדי להפוך בן רגע לחרשים ואילמים במדינה זרה.
פתאום התפקידים התהפכו: אני, הילדה, הפכתי לקול שלהם. אני זוכרת את עצמי מתרגמת להם את החוזה הראשון ברחוב וייס, מסבירה להם מה אמרה הפקידה בבנק או מה רצתה המחנכת בבית הספר.
אבל העלייה היא לא רק סיפור של קרע, היא גם כוח מחבר, אולי החזק ביותר שיש. שלושים שנה אחרי, המרחק מאפשר לנו להביט לאחור, להכיר בהקרבה העצומה של ההורים שלנו ולהחזיר להם אהבה והכרה.
כשאבא שלי כעס עליי כי סירבתי להקשיב לסיפורים על העבר, אמא תמיד השאירה לי פתח חזרה: "עזוב אותה," הייתה אומרת, "יום אחד היא תתעניין". והיא צדקה.
היום אני מקדישה את חיי ליהדות ברית המועצות. אני נלחמת בעוקץ קשישים, נאבקת בגזענות נגד ילדי עולים, פועלת להעלאת קצבאות לניצולי שואה עניים, ועומדת על הזכות שלנו לבעלות על הסיפור היהודי שלנו מול הממסד הרבני. הסיפור של סבתא קלרה ושל ההורים שלי הוא השליחות שלי, הוא השליחות שלנו.
*מתוך דברי פתיחה שנשאתי הבוקר בכנס השקת ספרה הנהדר ״את לא נראית״ של @LubaLaor במרכז רופין
איפה תנועת #metoo #MeToo_UNless_UR_a_Jew
Romi Gonen was r*ped by four different men on separate occasions during her captivity in Gaza, including a “nurse” who was supposed to care for her wounds.
Alon Ohel was sexually abused by his captor while naked and forced to shower.
Guy Gilboa Dalal said his Hamas captor sexually assaulted him after a shower, holding a gun to his head and a knife to his throat.
Amit Soussana described being sexually assaulted by her captor while held hostage. Every day, he would ask when her period would end so he could finally have his way with her.
Dafna Elyakim, 15, said her captor touched her constantly and told her she would stay in Gaza to marry him and have his children.
Rom Braslavski revealed that PIJ terrorists sexually abused and humiliated him. They stripped him naked, tied him up, abused and tortured him.
Aviva Siegel told the UN that she saw a young girl in captivity crying after her captor followed her into the bathroom and forced her to perform oral s*x.
Ilana Gritzewsky woke up on October 7 in Gaza, half-naked, her breasts exposed and her pants pulled down, surrounded by seven terrorists.
Agam Goldstein-Almog testified that she witnessed another hostage being forced at gunpoint to touch, and be touched by her captor.
These are only the stories we know. Hundreds more will never be heard, because most of Hamas's rape victims were murdered.
On October 7, countless bodies were found without underwear, with mutilated genitalia, or with broken pelvises.
Several Nova survivors also testified that they heard terrorists gang-raping women and men during the massacre.
How many more testimonies do you need to believe that Hamas and PIJ used rape as a weapon of war?
BELIEVE THE SURVIVORS. BELIEVE ALL VICTIMS.
123
אני לא יודע מאיזה חומר יוצרים את הנשים הללו. הלוואי ונהיה ראויים עבורן.
סגירת מעגל: האם שהתגייסה לתפקיד של בתה שנפלה ב-7.10
לילך דוידיאן, אימה של אופיר ז"ל שנפלה ב-7 באוקטובר בבסיס אורים החליטה שהיא רוצה להתגייס לתפקיד שבתה הייתה אמורה לעשות בשירותה בצה"ל - שירות שנגדע באותו יום נורא בשמחת תורה.
לילך משרתת במילואים בתפקיד בבסיס בו בתה נפלה, תחת אותה המפקדת ואפילו באותו המשרד. היא מספרת בריאיון על מה שהוביל לצעד המיוחד: "אני רוצה לבוא לתרום את מה שאני יכולה ולהמשיך אותה,ולעשות את זה בצורה הכי טובה שיש על מנת שהיא תהיה גאה בי.
אופיר שירתה פה חודש וזאת הייתה השבת הראשונה שהיא הייתה אמורה לסגור. אני יכולה להעיד שהכמה פעמים הראשונות היו לי די קשות ומורכבות אבל אם לא ננסה לא נתגבר. התחלתי, היה קצת קשה, אבל עם הימים התגברתי על זה - אם זה המקום בו היא נפלה, זה המקום ממנו אקום"
92
נדיר למצוא אנשים שממשיכים לעשות לטובת הציבור גם בלי שמישהו מבטיח להם תמורה וקביעות וכל מה שבא עם זה במערכת הציבורית.
קורה המון בגזרת יחסי ארה"ב-ישראל - החל מההצעה המתגבשת במועצת הביטחון, דרך אמירות הנורמליזציה-תמורת-נסיגה של נשיא סוריה ועד המכירה המתוכננת של מטוסי F-35 לסעודיה - ועוד אכתוב על הכל בהרחבה, אבל בינתיים הנה כמה נקודות מסיכום הביקור של @lib_ra_el בוושינגטון.
1. נתחיל בחדשות הטובות: כמו תמיד נתקלתי בנכונות להקשיב ולשוחח, כולל במשרדים... מורכבים, נאמר את זה כך, מבחינת ישראל. גם במשרדים הקשים מבחינת ישראל, כמו למשל בלשכת חה"ק פראמיליה ג'איאפאל (וושינגטון), לשעבר ראשת השדולה הפרוגרסיבית בקונגרס, יש בגדול הסכמה רחבה על יעדי "שלב ב'" בעזה: הסרת חמאס ושיקום חברתי ("דה-רדיקליזציה") של החברה הפלסטינית.
גם כשהצגתי עמדה ניצית יחסית - למשל בצורך של ישראל ביציבות על הגבול בלבנון, שמחייב לאכוף את הפסקת האש בעזרת אש, או שהפסקת משלוחי נשק לישראל פוגעת בעיקר בחיילים ופחות בממשלה - נתקלתי בהבנה ובהסכמה. נראה האם זה ישפיע.
2. עוד קצת חדשות טובות: הדמוקרטים (לפחות אלו שאני נתקלתי בהם) מודאגים מאוד מהירידה במחויבות לישראל בצד הרפובליקני, במיוחד כשיוצאים ממעגל קבלת ההחלטות המיידי של טראמפ ואנשיו (רוביו, וויטקוף, קושנר). מבחינתם, תחלופת הדורות במפלגה הרפובליקנית - ועלייה של דמויות שיחסן לישראל אינסטרומנטלי יותר כמו ג'יי די ואנס, וכתבתי על זה בעבר - זו בעיה גם ליחסי המדינות.
אז למה אני טוען שאלו חדשות טובות? כי ככל שהיחס הרפובליקני לישראל יהפוך לתועלתני יותר (במובן של "תתנו, תקבלו, לא תתנו, תקבלו בראש"), מבחינת הדמוקרטים יש הזדמנות להתקרב מחדש לישראל ובהתאם גם לעצב את האזור באופן שיותר תואם לעולם הערכים שלהם, וראו בהמשך.
קונקרטית, הדמוקרטים שאני דיברתי איתם רואים בעיניים פקוחות מאוד את החולשות של שלב ב' של תוכנית טראמפ (חמאס עדיין בשלטון, אין דה-רדיקליזציה בעזה, תורכיה וקטאר מגבירות אחיזה וכו'), ומבחינתם נוצרה בו תאימות אינטרסים בינם לבין ישראל. צריך למנף את זה.
3. עד כאן החדשות הטובות. התמה המרכזית שנתקלתי בה, ממשרדים ידידותיים יותר ופחות לישראל, היא של חוסר אמון, בעיקר בממשלת ישראל אבל גם בצבא.
זה חזר על עצמו במספר נושאים, המרכזיים שבהם הוא חוסר שקיפות לגבי אופן הפעלת הכוח של צה"ל (בפרט סביב תקריות שבהם נהרגו אזרחים אמריקאים ביו"ש), וחוסר נשיאה באחריות במקרים שבהם נעשו טעויות או רשלנות. אני באופן טבעי לא מכיר כל אירוע של אזרח אמריקאי שנהרג או של חריגה מדיני הלחימה, אבל ברור לחלוטין שאם השותף שלנו וספק הנשק והגיבוי הבינלאומי שלנו מרגיש (וזו מילת המפתח) שאנחנו לא שקופים איתו מספיק ולא מתקנים טעויות, זה פוגע באמון ובהתאם גם ביכולת להמשיך לספק לנו נשק וגיבוי בינלאומי.
ההצעה הכי קונקרטית שאני יכול לשים על השולחן, מעבר להפסקת הסיוע, היא מינוי נספח של הפרקליטות הצבאית בוושינגטון, בדומה לנספחי המודיעין, הים, האוויר וכו' של צה"ל. איש קבע בכיר, שמומחה במשפט בינלאומי ויידע לתווך טוב יותר למקבלי ההחלטות בקונגרס את האופן שבו צה"ל מפעיל כוח, לשקף להם תהליכי תחקור (ובמקרה הצורך גם חקירה) ולענות על שאלות לגבי נפגעים אזרחים.
4. מילה על הסיוע הצבאי: באופן מעניין נתקלתי גם באנשים מהצד הדמוקרטי שלא ממהרים להפסיק את הסיוע הצבאי, גם לאור הנטל הפוליטי שמתפתח סביבו. למה? חלק חושבים שישראל לא תוכל להסתדר בלי הסיוע הצבאי (וזו מחשבה בעייתית מאוד, כי היא מלמדת עד כמה אותם אנשים חושבים שיש להם מנופי לחץ על ישראל), ואחרים פשוט רואים בו מהלך מדיניות שהיתרונות שבו מתעלים על החסרונות.
אבל, ברוב המקומות הסכימו ברמה כזו או אחרת שיש יתרונות - הפוליטיים והאסטרטגיים - שבהמרה, לפחות חלקית, של הסיוע הצבאי ליוזמות משותפות (בעיקר בעולמות ההייטק המשיקים לביטחון הלאומי, כמו בינה מלאכותית, אבל לא רק).
5. ולסיכום, הביקור הזה אישש את הניתוח שלי לפיו רוב המפלגה הדמוקרטית נמצאת בשלב של בחינה מחדש של יחסי ארה"ב-ישראל - אם מקלפים את השוליים ה-"מרכזיים" יותר שמעדיפים לשמר את הסטטוס קוו, ואת השוליים השמאליים יותר שמעוניינים להחליש את הברית, אנחנו נשארים עם רוב שמעוניין ב-"חישוב מסלול מחדש" לגבי יחסי המדינות: רוב שמבחינתו המלחמה בעזה טלטלה כל כך את הסירה ש-"אי אפשר לחזור ל-6 באוקטובר".
דל"פ? זה לא בהכרח רע. כלומר, ברור שארה"ב עוברת שינוי מהותי ביחס שלה לישראל (תפתחו טוויטר או טיקטוק אם אתם לא בטוחים) וזה כחלק מתהליכים אידיאולוגיים, אסטרטגיים, דמוגרפיים וטכנולוגיים שמעצבים אותה, וכמובן מואצים גם לאור דברים שקורים בישראל (ולא ארחיב עליהם). ברור שהשינוי הזה הוא מאתגר ואולי אפילו מפחיד, אבל בניהול מושכל של מדיניות החוץ הישראלית הוא יכול להיות הזדמנות להתחדשות.
ולזה יש לנו שותפים - גם במפלגה הדמוקרטית וגם באגפים השמאליים שלה - שמחפשים דרך לבנות-מחדש, או לעשות "עדכון תוכנה" ליחסי המדינות.
***
אני ממשיך את המסע בארה"ב ולכן מעדכן קצת פחות מבד"כ, אבל עוד אגיע לסקר את כלל ההתפתחויות, מקווה שבהקדם. בכל מקרה, אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לתורמים של ליבראל שבזכותם המסע הזה בכלל יכול לקרות.
אני מזמין את כל מי ששותף למשימה של ליבראל - לחבר-מחדש את ישראל עם אמריקה הליברלית - לעקוב אחרינו ברשתות החברתיות ולתמוך בנו כלכלית (כאן - librael.org/donate).
4
209
that's interesting, because "work that is at best irresponsible and at worst deeply misleading" sounds a lot like John Oliver's show.
John Oliver slams Bari Weiss' takeover of CBS News:
"I wouldn’t want anyone who led a pure opinion outlet, not even one that I happened to agree with, to suddenly be running CBS News. But it is especially alarming to have someone doing it who has spent years putting out work that, in my opinion, is at best irresponsible and at worst deeply misleading." variety.com/2025/tv/news/joh…
1
208
כל היום הזה הוא עוד ועוד סיפורים בלתי נתפסים
בכל יום אני שומע סיפור בלתי נתפס על שבעה באוקטובר, הנה אחד שלא בטוח שאתם שמעתם עליו... #פידצבא 😢
בבוקר 7 באוקטובר העירו טלפונים בלתי פוסקים את רס"ן אליאור כהן. מפקד פלוגת הסיוע המנהלתי של גדוד 13 קפץ ממיטתו בביתו בצפון הארץ וטס דרומה לכיוון גזרת נחל עוז.
בשעות הראשונות מיקם חפ"ק שקלט, גייס, ארגן ציוד ודחף תחמושת לכוחות שהגיעו לתגבר את הגדוד. בשעות הצהריים כבר התמקם באחד מבסיסי הדרום, הכווין מסוקי פינוי, שלח תחמושת לחזית ופיקד על העורף הגדודי.
בכל אותן השעות הוא מדווח לחטיבה על תמונת מצב ההרוגים... מספר חד ספרתי והחטיבה אומרת לו שהיא מכירה אחד יותר, מספר דו ספרתי והחטיבה סופרת עוד אחד, שוב הוא מעדכן ושוב פער של אחד....
בשעות אחה"צ מוביל אליאור צוות של קצינים, נגדים וחיילים לצומת שובה, שם הוא לוקח אחריות על קליטת הנפגעים הרבים שמגיעים לנקודה, חלקם לא מזוהים. הוא ממשיך בכל הכוח ובכל דרך, לנסות לתמוך את הגדוד שלו.
בשעות הערב המאוחרות קורא לו לכניסה לכפר עזה מפקד הגדוד שלו - סא"ל תומר גרינברג ז"ל. הוא לוקח אותו הצידה ולראשונה מעדכן אותו מאיפה נבע הפער בספירת החללים.
החלל החסר היה אחיו - סמל איתמר כהן ז"ל ששרת כלוחם בגדוד ונפל בקרב על מוצב פגה. אליאור שמר את המידע בליבו עוד יומיים שלמים, עד שהגיע הדפיקה בדלת והבשורה אל בית הוריו.
לאחר השבעה על מותו של אחיו, חזר מייד לגדוד והמשיך לפקד על המערך הלוגיסטי בלחימת גדוד 13 בעזה ולבנון. לפני מספר שבועות הכניס אור קטן לחיי משפחתו כשנישא לבחירת ליבו - עדי.
1
94
jonathan nevo retweeted
HORRIFIC: As the Israeli military announced a major military operation in Gaza city, instead of directing civilians to any safe route, Hamas’s Telegram channels are calling on civilians not to leave their homes, saying, "Death is one, in the north or south". "Evacuation isn't survival, but displacement and humiliation".
jonathan nevo retweeted
Exclusive:
This is not the face of famine. It is the face of a medically vulnerable child whose tragic situation was hijacked and weaponised.
Exposing the truth behind the viral Gaza 'famine' image of Mohammed Al-Matouq. 1/13
🧵⬇️⬇️⬇️
the problem today is not only the ignorance concerning Hamass and its ideaology. In many parts of the world, people actually justity Hamas's atrocities. they say it didn't happen, but if it did - the jews/zionists deserved it.
