Orr Dunkelman - אבו סייבר המקורי

מקווה שאתפנה מתישהו לכתוב גם אני על הצפייה שלי בסרט נז״א. אני רואה שעיתונאים שהיו איתי בהקרנה כתבו דברים אחרים ממה שאני ראיתי. אבל בינתיים, הנה משהו קטן מהימים האחרונים שממחיש מבחינתי היטב את הבעיה. מאז יום חמישי אני עוקבת אחרי שני פלסטינים מצפון בקעת הירדן שנלקחו ואף אחד לא יודע איפה הם. במקביל נעלמה גם אישה מהאזור, ובמקרה שלה אני עדיין מנסה להבין מה קרה. לפי העדויות, בשני המקרים מצטיירת פרקטיקה שחוזרת על עצמה: מתנחלים מציקים לרועים פלסטינים ומנסים להרחיק אותם מהשטח. כשהרועים ממשיכים לצאת למרעה למרות ההצקות, המתנחלים מזעיקים את הצבא. ואז מגיע הצבא ובסופו של דבר מי שנלקח מהשטח הוא הפלסטיני. פשעם מסתבר הוא נחישות. במקרה אחד דובר צה״ל מסר שהתקבל דיווח על יידוי אבנים לעבר רועי צאן ישראלים (יש לי תיעוד אחר). במקרה אחר נמסר לי שהמעצר בוצע בעקבות ״מידע מודיעיני מקדים״. הצבא הוא הכוח שהגיע לשטח. הצבא הוא שלקח את האדם. הצבא יודע לאן הוא נלקח. הצבא מחזיק במידע שעל בסיסו הוא נעצר. הצבא יודע מה קרה בזמן המעצר. הצבא מוסר לי את הגרסה שאותה אני אמורה לפרסם כתגובתו. מאז יום חמישי אני מבקשת תשובות שוב ושוב: איפה הוא? האם הוא עצור או מעוכב? מכוח איזה סעיף? לכמה זמן? מתי יראה שופט? ״עובדים על מענה״, ״מחכים לאישור״, "נענה במוצ"ש" עוד הודעה ועוד אחת. על אחד נמסר לבסוף שהוא במתקן כליאה צבאי ו״מתוחקר על ידי מערכת הביטחון״. על אחר נמסר שהוא נעצר לשמונה ימים בעקבות ״מידע מודיעיני מקדים״ ושבמהלך המעצר לא חש בטוב, איבד את הכרתו ופונה לבית חולים. איך איבד את הכרתו? לא ברור. בשני המקרים שאלתי מכוח איזה סעיף חוקי הם מוחזקים. רק באחד הסכימו לתת תשובה. הסיפור הוא לא רק שהצבא עוצר פלסטינים. הסיפור הוא שמערכת שבה אותו גוף יכול להפעיל את הכוח, לקחת את האדם, להחזיק כמעט בכל המידע על מה שנעשה לו, להחליט איזה חלק ממנו יימסר ומתי - ואז להיות גם המקור הרשמי שאמור להסביר לציבור מה קרה. זה מעגל סגור. אני לא משווה בין מה שקורה בעזה למעצר של רועה בבקעה. אני כן חושבת שהשאלה אותה שאלה: מי בודק את המערכת כשהמערכת מחזיקה גם באדם, גם במידע עליו וגם בגרסה הרשמית של מה שנעשה לו? ובתוך כל זה אני לא יכולה שלא לחשוב איזה דובר צה״ל היה עומד מולנו היום, אחרי שלוש שנים, אילו התקשורת הישראלית כולה הייתה עושה את עבודתה נאמנה ולא משאירה את העבודה הזאת לקומץ עיתונאים.איזה דובר צה״ל היה לנו היום אם הוא היה יודע שבכל מערכת חדשות יושבים עיתונאים ועיתונאיות שלא יניחו לו עד שיקבלו תשובות, כי אי אפשר לקיים עיתונות מול מערכת שמחזיקה כמעט בכל אמצעי האימות אם התקשורת עצמה לא מייצרת מולה, באופן עקבי וקולקטיבי, מחיר על הסתרה, התחמקות ואי-מתן תשובות. דובר צה״ל יכול לכתוב לי שהיה יידוי אבנים. הוא יכול לכתוב שהיה מידע מודיעיני. יכול להיות שזה נכון. אבל ״דובר צה״ל מסר״ איננו אימות. זו גרסתו של אחד הצדדים לאירוע. וכשהצד הזה הוא גם מי שמחזיק בכח בנשק, בעצור, במידע וביכולת להסתיר את רובו - לעיתונות אסור לשכוח את ההבדל.

יותר מ-22 שעות שיוסף בשאראת, תושב ח'לת מכחול שבבקעת הירדן, נעדר ומשפחתו אינה יודעת היכן הוא. הפעם האחרונה שבה נראה הייתה אתמול בשטח, יחד עם בנו מוחמד, בן 16. לפי העדות שנמסרה לי, השניים נלקחו מהמקום בידי שני רבש"צים כשבמקום נכחו גם ג'יפ וכוח צבאי. מוחמד הוחזר כעבור דקות. אבא שלו, יוסף, לא חזר עד עכשיו. לא ידוע למשפחה לאן נלקח, האם הוא מוחזק בידי הצבא או הרבשצים, האם נעצר או עוכב או מוחזק איפשהוא ובעיקר על ידי מי. הבוקר, בשעה 9:30, פניתי לדובר צה"ל. מאז, אחת לכמה שעות, אני חוזרת ובודקת אם יש מענה. בשלב מסוים אני אפילו לא מבקשת לקבל את פרטי האירוע. אני מבקשת תשובה לשאלה אחת, פשוטה: האם האדם נמצא בידי צה"ל או לא? בכל פעם התשובה היא אותה תשובה: "אני לא יכולה להגיב על האירוע". עברו כבר יותר מ-22 שעות מאז שיוסף נראה בפעם האחרונה לאחר אירוע שבו נכח כוח צבאי, וגם אחרי כמעט יממה הצבא מסרב לענות האם הוא בידיו או לא. @JVActivists @IDFSpokesperson