מה שאתם לא רואים בתמונה מהדוכן שלנו בפרדס חנה, זה מה שקרה רגע אחריה: ביביסט שתוי ניגש אלינו והתחיל לדחוף את כולנו. שוב ושוב. מגדף את הגידופים המכוערים ביותר שאתם יכולים לדמיין. 🟦 השיא היה כשהשיכור ניגש לאוליביה, מהאנשים המקסימים שפגשתי. דתי שהתמודד בפריימריז שלנו רק כדי לתמוך במפלגה וביקש מראש להיות במקום האחרון (ו"ניצח". המזוקן המחויך בתמונה מימין). 🟦 הביביסט תלש לו את הכיפה מהראש והשליך אותה על הכביש. 🔴 קשה לתאר את הגועל והכעס. לא רק עליו. גם על ה"הנהגה" שלנו. כי האלימות היא תוצר הסתת הליכוד-בן גביר. זה לא ניחוש. הם חוזרים בדיוק על אותם המסרים. שאנחנו - ציונים שמבינים כמה המדינה היהודית היחידה בעולם חשובה - חולמים להקים פה פלסטין וכו׳ וכו׳. בגלל המנוולים האלה עמידה בדוכן פוליטי הפכה למשהו שדורש אומץ. 🟦 אבל אם אני מספר מה קרה שם, אני חייב לספר את הכול. כי מה שעוד לא רואים בתמונה, זה מה שעשו תומכי נתניהו האחרים. לכל אורך העמידה הם צעקו נגדנו דברים קשים ונתנו לשיכור גיבוי. אבל כשהוא עבר לאלימות - הם ניגשו, חסמו את השיכור והגנו עלינו. 🟦 וזה לא הכול. צצה משום מקום גם צעירה עם זר פרחים. היא סיפרה להם שהיא בעצמה מצביעה לליכוד, אבל התעקשה שלכל אחד מותר לחשוב אחרת. 🟦 היא נעמדה מול השיכור האלים, מטיפה לו ללא הרף ולא זזה עד שהמשטרה הגיעה (והיא באה מהר) והכחידה אותו מהאזור. 🟡 בתוך כל הכיעור, היו אנשים שידעו בדיוק איפה עובר הגבול. וזה חשוב. 🟡 חשוב מכך, כל מפגש כזה מזכיר לי כמה השינוי ביום ג׳ נחוץ, ולמה בחרתי ב"דמוקרטים". היחידים שמציעים אופק ומדברים בקול ברור במה אנחנו מאמינים בלי להתאים את הערכים לרוח השעה. היחידים שמכירים מראש כבר שנים, כי לחמנו יחד עבורכם והדמוקרטיה ברחובות. 🟡 אלימות ניזונה מפחד. אל תשאירו את הרחוב לאפסים. בואו הערב לכיכר, מחר ליום התקווה והתנדבו ביום הבחירות. 🟡 מגיעה לכולנו מדינה שבה אפשר לעמוד עם שלט בלי לחטוף, וללכת עם כיפה בלי שמישהו יתלוש אותה. נתראה ברחובות ❤️‍🔥